אירוע חטיפת הנשק על ידי מחבלים, כפי שהוא תואר בתקשורת, אינו אלא אירוע של הגנה עצמית של פלסטינים מאלימות של מחבל יהודי, מדגים ד"ר שרגא ביק, ומוצא פתח של תקוה בישראלים ופלסטינים שמסרבים לכוון נשק זה כנגד זה.

אפשר לאהוב את ירושלים, טוען פנחס לייזר, בלי להזדהות עם הלאומנות והכוחנות שנקשרו ליום ירושלים, ובאופן שמשמר תקווה לעיר משותפת לכל אוהביה.

האם אפשר לחגוג את יום ירושלים אחרת? איתי מרינברג-מיליקובסקי קורא תיגר על רעיון הניכוס-מחדש של השמחה בעיר, ומבטא הזדהות עם רבן יוחנן בן זכאי שהעדיף לעזוב אותה ואת בריוניה.

נאום חבר הכנסת הרב גלעד קריב בטקס הדלקת המשואות הדמוקרטי שנערך בתל אביב ביום העצמאות ה- 78 למדינת ישראל.

עלינו להציג לראווה את דגל ישראל ודגל פלסטין יחד, טוען ד"ר אלכס סינקלר, ומסביר מדוע דווקא מעשה זה, עם כל הקשיים שבו, נכון אסטרטגית ומוסרית.

האם אפשר לחגוג השנה את היום העצמאות? יואל קרצ'מר-רזיאל מונה שש סיבות שליליות וסיבה אחת חיובית, לאור אירועי התקופה האחרונה ולקראת העתיד.

היווניות של זמננו היא המיליטריזם, טוען יעקב לורנס-שינקין, והמאבק בו הוא הוא מימוש קולו של יעקב.

הביטוי "סוכת שלום", טוען ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, מבוסס על מזמור ע"ו בתהלים הקורא להשבתת המלחמות באשר הן. זהו האופק שאליו יש לשאוף באמצעות אימוץ מידת הרחמים.

השופר של ראש השנה מנוגד לשופר של יהושע, טוען הרב חיים סיידלר-פלר, ומתוך ביקורת חריפה על המלחמה בעזה, קורא להוליד תקווה ולכונן מאמץ חדש לרדיפת שלום.

הגרסה הנקמנית ומפקירת החטופים של היהדות היא תוצר של מערכת החינוך שלנו, כותבת ד"ר חוה שורץ. בידינו לתקן זאת.

נתניהו איננו שליח האל, מדינת ישראל איננה ראשית צמיחת גאולתנו, והמערכה מול איראן איננה נס ופלא. ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי קורא למאבק במטאפיזיקה הציונית-דתית.

לציבור הדתי אחריות לרצח רבין, שכן הוא לא עשה די הצורך כדי למנוע אותה. הוא שתק, ולא טיפל בעשבים השוטים, כותבת פסית שיח. אבל הפעם אנחנו לא שותקים.

מצעד הדגלים פוגע בכבוד האדם ופוגם בקדושת ירושלים. במקום זאת יש לזרוע את "זרע השלום", כדברי הנביא זכריה.

מקורותינו רוויים בדימויי נקמה בגויים. ד"ר משה לביא מציע לעמוד מול הקב"ה, לקבול ביושר על כיעורם - ולבחור לנהוג אחרת.

הצגת מלכות אחשוורוש במלוא נלעגותה, טוען ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, היא דרכה של המגילה להציב דוגמה על דרך השלילה למדינה הראויה

עלינו ללמוד מיעקב אבינו, טוען פרופ' זאב הרוי, ולהתכונן לא רק למלחמה אלא אף לתפילה ולשלום.