top of page
  • תמונת הסופר/תמערכת ישר

אור לארבעה עשר: לקט טורים לפסח


 


ירידת מתח ניכרת, בתחושה הציבורית, בתקשורת, ברשתות ובשיחות בין אישיות, בעקבות יציאת הכנסת לפגרה והחזרתו של שר הביטחון ולקראת הפסח. אך בערבו של חג החירות הזה, דומה כי שנים רבות לא היה הפחד מאיבוד החירות כה ממשי. עלילות השעה וזכרונות מצרים עשויים אף לעורר את הדעת לחירותם האבודה של אחרים, רחוקים וקרובים.

הרב יאיר פארן בוחן את "חוק החמץ" שעבר בשבוע שעבר בכנסת בקנה מידה של הבחירה החופשית של האדם ורואה בחוק לא רק הפרה של העקרונות הדמוקרטייים של המדינה, אלא אף מעשה "שאין לו כל צידוק במקורותינו".

רגע לפני ההסבה, מזכירה לנו הרבנית רחל קרן את הייעוד של זיכרון יציאת מצרים: "יצירת חברה צודקת, חברה הוגנת, חברה שעושה צדק עם כל מרכיביה". מתוך ההגדה, על שאלותיה ומדרשיה, מציעה הרבנית קרן לראות בהגדה הזמנה "להתבוננות רב מימדית – כיצד נתפס השעבוד בעיניהם של המתבוננים בכל הדורות, כאשר אף אנו מצטרפים אליהם וחווים את השעבוד ואת הגאולה כפי שהם בעינינו, כאשר אף אנו מקיימים שיח עם הפסוקים והמדרש".

הרב דוד ביגמן קורא את סיפור יציאת מצרים כאלטרנטיבה לתפיסות הלאומיות השגורות, הכרוכות בהבחנות בין השייכים לקבוצה ובין אלה שאינם שייכים לה ובשנאת הזר. זיכרון יציאת מצרים מכונן אתוס של שמיעת שוועת הדלים ומבקש ליצור זהות המושתת על תחושת האחרות העצמית.

דוד בורבק בוחן את תפקידו של ליל הסדר בסימון גבולות, דרך מדרש ארבעת הבנים כפי שהוא מופיע מחוץ להגדה, במכילתא דרבי ישמעאל ובתלמוד הירושלמי. ביחס המורכב שבין שאלותיהם של החכם ושל הרשע מאתר בורבק את הנקודה שבה נשאלות השאלות על אופיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, על קווים אדומים שנחצים ועל יחסי הכוחות בתוך החברה הישראלית.

על ארבעת הבנים כותב גם יואל קרצ'מר-רזיאל, המציע מדרש חלופי, הממיר את זיכרון הנס בהדגשת המשמעות הנורמטיבית-מוסרית של זיכרון יציאת מצרים.

באיחולי חג שמח לקוראות ולקוראי "ישר", לכל בית ישראל ולכל הדרים בארץ הזאת,

יואל, טפת ואיתי

מערכת ישר


 

לקבלת עדכון יומי על טורים חדשים בישר, אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו.


פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page