top of page
  • תמונת הסופר/תיאיא פינק

לא ניתן להם להפוך אותנו לשבטים


 


[מבוסס על נאום בהפגנת המחאה בירושלים - בשינויים קלים הנובעים מהמעבר מנאום בעל פה לטקסט כתוב - מוצאי שבת פרשת ויקרא, אור לד' בניסן תשפ"ג, 25.03.23]


שבוע טוב ירושלים,

ד-מו-קרט-יה!

רגע לפני שאתחיל, אני רוצה לחזק מכאן יחד אתכם את שר הבטחון יואב גלנט, שנמצא כעת תחת מתקפה קשה של יאיר נתניהו וחבריו בליכוד, לאחר שהוכיח הערב מנהיגות. כתבתי לו ממש לפני כמה דקות שאני, כרב-סרן במילואים, כמי שעשה 51 ימי מילואים בשנה האחרונה, גאה בו מאוד. אני גאה בך שר הבטחון שלי. בזכותך מדינת ישראל לא תקרע לגזרים.

אני איש הציונות הדתית - לא מפלגת הקיצוניות הדתית, אלא זרם הציונות הדתית המקורי - והמשפחה המורחבת שלי גרה ברובה ביהודה ושומרון; אבל אני, רחמנא ליצלן, יצאתי שמאל ציוני. גדלתי כמה מאות מטרים מפה, והזכרון הפוליטי הראשון שלי הוא מגיל 11. ביקשתי מאמא שלי לצאת ולהשתתף בעצרת שכותרתה היתה 'כן לשלום, לא לאלימות'. אמא שלי אמרה שאני לא יכול ללכת ולהשתתף בעצרת כי האוטובוסים יוצאים מירושלים לפני צאת השבת. לכן, במוצאי שבת, הדלקתי את הרדיו כדי לשמוע כמה אנשים הגיעו לעצרת. ברדיו הודיעו על יריות בכיכר, ואני הלכתי להגיד תהלים. אחרי כשעה וחצי יצא איתן הבר מבית החולים איכילוב ואמר: 'ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה על הירצחו של ראש הממשלה ושר הבטחון יצחק רבין'.


הזכרון הפוליטי הראשון שלי הוא מגיל 11. ביקשתי מאמא שלי לצאת ולהשתתף בעצרת שכותרתה היתה 'כן לשלום, לא לאלימות'. אמא שלי אמרה שאני לא יכול ללכת ולהשתתף בעצרת כי האוטובוסים יוצאים מירושלים לפני צאת השבת. לכן, במוצאי שבת, הדלקתי את הרדיו כדי לשמוע כמה אנשים הגיעו לעצרת. ברדיו הודיעו על יריות בכיכר, ואני הלכתי להגיד תהלים.

בבוקר שאחרי הלכתי לבית הספר לבנים שלמדתי בו, ומרבית התלמידים היו מאוד עצובים, אבל היו גם כמה ששמחו. החלטתי להבריז מבית הספר באותם הימים, והלכתי להשתתף בהלוויה של רבין. מי שהיה שם יזכור תמיד: מאות אלפי אנשים עומדים, וארונו של יצחק רבין עטוף בדגל ישראל מובל בקומנדקר צבאי. ופתאום מישהו ניגש אלי שם ואמר לי, תגיד, מה אתה עושה פה? ואמרתי לו - מה זאת אומרת מה אני עושה פה, ראש הממשלה שלי נרצח! והוא אמר לי, כן, אבל אתם רצחתם אותו.

באותו רגע קיבלתי שתי החלטות שמלוות אותי מאז: ראשית, אם אנחנו רוצים שהבית השלישי שלנו ימשיך להתקיים, אם אנחנו רוצים שהממלכה השלישית שלנו לא תקרע לגזרים, אסור לנו לתת לסטריאוטיפים לשלוט; אסור לנו לתת להם לחלק אותנו לשבטים. יש אנשים מתונים ורודפי צדק בציבור החילוני, ובציבור הדתי, ובציבור החרדי, ובציבור הערבי, ורק ביחד אנחנו יכולים לחיות כאן. ושנית, החלטתי להיאבק על דמותה של היהדות. כי חטפו לנו אותה אנשים קיצוניים, לאומנים, מרחיבי פערים חברתיים וכלכליים. וזו בושה. הם אמרו לנו, והם ממשיכים לומר לנו, ששכחנו מה זה להיות יהודים; אבל מי ששכח מה זה להיות יהודי הוא מי שקורע את העם הזה לגזרים, מי שמקדם מושחתים, ומי שמקדם קיצוניות.


אם אנחנו רוצים שהבית השלישי שלנו ימשיך להתקיים, אם אנחנו רוצים שהממלכה השלישית שלנו לא תקרע לגזרים, אסור לנו לתת להם לחלק אותנו לשבטים. יש אנשים מתונים ורודפי צדק בציבור החילוני, ובציבור הדתי, ובציבור החרדי, ובציבור הערבי, ורק ביחד אנחנו יכולים לחיות כאן.

מי שגר פה בירושלים, או מי שגר כמוני היום ביקנעם, או מי שגר בקיבוץ הזורע, או מי שגר בנתניה, הוא לא פחות יהודי ממי שגר בבני ברק. היהדות שייכת לכולנו. וכמו שהחזרנו לעצמנו את דגל ישראל, כך נחזיר לעצמנו את היהדות. הציווי הכי נפוץ בתורה הוא לזכור "כי גרים הייתם בארץ מצרים"; סמוטריץ' ובן-גביר, מנגד, ממציאים כאן יהדות חדשה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. זה לא יקרה!

ועוד כמה מילים לסיום.

בעידן שלנו, בשנת 2023, דמוקרטיות לא נהרסות על ידי טנקים או מטוסים. דמוקרטיות נהרסות על ידי שליטים מושחתים, שלוקחים לעצמם יותר מדי כוח, ואסור לנו לתת לזה לקרות. הם קוראים לעצמם 'המחנה הלאומי'; אבל אתם שנמצאים כאן הערב, אתם יודעים את האמת. יש לי בקשה אליכם: כל מי ששירת כאן בצבא או בשירות לאומי, הרימו את הדגל למעלה; תראו כמה דגלים מונפים כאן. עכשיו, בואו נשווה:

בן-גביר - השתמט;

גולדנקנופף - השתמט;

דרעי - השתמט;

סמוטריץ' - שירת שנה אחת;

רבע משרי הממשלה - לא שירתו בצבא;

אז מי כאן האנרכיסטים, ומי המחנה הלאומי?


הציווי הכי נפוץ בתורה הוא לזכור "כי גרים הייתם בארץ מצרים"; סמוטריץ' ובן-גביר, מנגד, ממציאים כאן יהדות חדשה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. זה לא יקרה!

אמנם פסח מתקרב, אבל זה הזמן לשיר יחד שיר מחג אחר: באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש; כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן. סורה חושך, הלאה שחור! סורה מפני האור!

בזכותכם ננצח.

תודה.



 

יאיא פינק הוא בוגר ישיבת הקיבוץ הדתי מעלה-גלבוע, מייסד 'לובי 99' ו'ישראל שלנו'.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

כן, לחזור אל ה- 6 באוקטובר

אם אפשר היה, כותב ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, ראוי היה לתת כל הון שבעולם כדי לחזור אל ה- 6 באוקטובר.

תיקון עכשיו: מאחדות למחאה

אחדות איננה מילת כישוף שפשוט אומרים והיא מתרחשת, כותבת ניצן כספי שילוני. אסור שהיא תשתיק ביקורת. בצד שותפות גורל, היא מחייבת גם פלורליזם.

Comments


bottom of page