top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל

אדם - להבל דמה?


 


"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?" במילים אלה תוהה דוד המלך (תהלים ח, ה) על הקיום האנושי ועל מקומו של האדם מול הקב"ה, וממשיך להתפלא, "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ".

אלה אינם ימים כתקנם. מה שעברנו כחברה וכיחידים בשבת שעברה ובימים שעברו מאז, ושדמו לנצח, קשה מנשוא. הרוע האנושי הגיע למדרגות מפלצתיות והמציאות האנושית נסדקה תחת רגלינו. המוות עוד לא בֻּלַּע ודמעה רחוקה עוד מלהמחא. ומנגד, חזינו בשבוע החולף בתעצומות אנושיות שקשה לדמיינן.

מתוך מערבולת מציאותית ורגשית זו אנו קוראים השבת את פרשת בראשית: את היופי שבבריאה, את "והנה טוב מאד", את דאגת הקב"ה לאדם לאחר שבראו. את בריאת האדם, בצלם אלהים, עטור כבוד והדר וחסר אך במעט מאלהים. מה גבוהות הציפיות.

אך רק יצא האדם מגן עדן והנה מוטלת גופתו של הבל לפנינו. בן האדם, שהיה אמור לדעת טוב ורע, בחר ברע. קין, שהוזהר על ידי הקב"ה ש"לפתח חטאת רובץ", קם על הבל אחיו והרגו. הפרשה מסתיימת בנימה עגמומית, "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום".


מתוך מערבולת מציאותית ורגשית אנו קוראים השבת את פרשת בראשית: את היופי שבבריאה, את "והנה טוב מאד", את דאגת הקב"ה לאדם לאחר שבראו. את בריאת האדם, בצלם אלהים, עטור כבוד והדר וחסר אך במעט מאלהים. מה גבוהות הציפיות. אך רק יצא האדם מגן עדן והנה מוטלת גופתו של הבל לפנינו.

התורה משרטטת בפרשה זו קווים לדמותו הפסיכולוגית והמוסרית של האדם. לאדם יש יצרים ותשוקות, תגובות רגשיות למצבים נעימים ולחוויות קשות: "לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו". אך לאדם יש גם דעת, דעת טוב ורע, ועל כן הוא מְצֻוֶּה - "ואתה תמשול בו", ביצר לחטוא. "הלא אם תיטיב... ואם לא תיטיב" – הבחירה המוסרית לפניך, אומר הקב"ה.

נדמה לי, שכאשר התורה מציבה רצח כבר בתחילת ההוויה האנושית, כאשר היא מספרת על מחשבות לבו, על יצריו, על יכולת הבחירה שלו, היא מבקשת לומר אמירה מוסרית חשובה: רוע הוא אנושי - הבחירה האפשרית בו היא חלק מייחודו של האדם, בשונה משאר היצורים. האדם מְצֻוֶּה לבחור בטוב ולא ברע, לבחור בחיים ולזכור כי כל אדם נברא בצלם אלהים. היכולת של האדם לבחור בטוב היא המאפשרת לשופטו - בבית דין של מעלה ובבית דין של מטה - כאשר הוא בוחר, למרות הכל, ברע.


כאשר התורה מציבה רצח כבר בתחילת ההוויה האנושית, כאשר היא מספרת על מחשבות לבו, על יצריו, על יכולת הבחירה שלו, היא מבקשת לומר אמירה מוסרית חשובה: רוע הוא אנושי - הבחירה האפשרית בו היא חלק מייחודו של האדם, בשונה משאר היצורים. האדם מְצֻוֶּה לבחור בטוב ולא ברע, לבחור בחיים ולזכור כי כל אדם נברא בצלם אלהים.

ומהפוגע לנפגע – התהומות של סיפור קין והבל משלימות את סיפור הבריאה. האדם, עטור כבוד והדר, נברא בצלם אלהים; ודווקא משום כך טורחת התורה להזהיר כל כך על הפגיעה בחייו, בגופו, בנפשו. ואנו, כשמתינו מוטלים לפנינו, יכולים להצטרף אל דוד המלך ולבקש, אֱנוֹשׁ – תִזְכְּרֶנּוּ! וּבֶן אָדָם – תִפְקְדֶנּוּ!




 


ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל עוסק בחינוך, הוראה והכשרת מורים במכללה האקדמית אחוה, במרכז לטכנולוגיה חינוכית, ובמדרשת רוני. ממייסדי ועורכי ישר.


 

רוצה לקבל עדכונים על טורים חדשים ב'ישר'? להצטרפות לעדכון יומי בקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו, לחצו כאן. להצטרפות לרשימת תפוצה לעדכון שבועי בדוא"ל - כאן.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

לא בוחרים להיוולד

אנחנו מביאים ילדים וילדות לעולם של צער ומהומה, לכדור שמתחמם, לסכסוך שאינו נגמר; אבל, כותב חזקי קופל, זהו גם העולם היחיד שיש בו הזדמנות לתקן.

ה' איש מלחמה?

היהודי המאמין המקבל עליו עול תורה ומעוות איננו פטור מתהליך של בחירה ושל אחריות פרשנית על המסורת שלו, כתב יוסקה אחיטוב ז"ל

Comments


Commenting has been turned off.
bottom of page