נאום חבר הכנסת הרב גלעד קריב בטקס הדלקת המשואות הדמוקרטי שנערך בתל אביב ביום העצמאות ה- 78 למדינת ישראל.

עלינו להציג לראווה את דגל ישראל ודגל פלסטין יחד, טוען ד"ר אלכס סינקלר, ומסביר מדוע דווקא מעשה זה, עם כל הקשיים שבו, נכון אסטרטגית ומוסרית.

הרב דוד ביגמן במסה אישית על הבטחון באדם והבטחון בה' בימים של ספקות, של יאוש ודאגה, בעקבות שירת הרב אברהם אליהו קפלן.

חוקר הפיוט פרופ' צבי נוביק מציע לצרף לתפילותינו תפילה נוספת, המכירה באחריותנו לתוצאות המלחמה. נוסח התפילה מובא בגוף הטור, בצירוף הקדמה קצרה ומקורות לעיון נוסף.

מי אחראי לטרור היהודי בשטחים? מה תפקידו של מפקד הפיקוד - שאיננו נער גבעות, אלא אדם נורמטיבי מישוב בורגני בעמק האלה? פרופ' איתי מרינברג-מיליקובסקי כותב על הבנאליות של הרוע בהקשרה הנוכחי.

האם המלחמה באיראן היא מלחמת הגנה או מלחמת גאולה? האם היא פרגמטית או משיחית? פרופ' זאב הרוי מברר שאלות אלה באמצעות עיון בשם שניתן למלחמה.

יש טוענים שגבורה בקרב מעניקה חסינות בפני ביקורת שיפוטית ומוסרית; ולא היא. ד"ר אוריה כפיר לומד מנחשון, פרעה, וישעיהו ליבוביץ' על הסכנה שבגבורה.

פעולת התגמול בקיביה בשנת 1953 היתה הפעולה הראשונה של מדינת ישראל שמשכה גינוי בינלאומי נרחב. עיון בשתיים מהתגובות היהודיות לה, כותב פרופ' זאב הרוי, רלוונטי מאוד לימינו.

רבים מבקשים לטעון כי עמדת היהדות כלפי הנקמה - לחיוב או לשלילה - נתונה ונחרצת. כנגד זאת, טוען ד"ר שחם גבע, השאלה אינה מה עמדת היהדות לגבי נקמה, אלא אילו יהודים אנו רוצים להיות.

השם שהחליטה עליו הממשלה למלחמה, "מלחמת התקומה", כותב מרחב ישורון, מבקש לכסות על תהום וכופה עלינו לקבל את הפחד כבסיס משותף לקיום בארץ.

חיים של משמעות בהקשר היהודי והדמוקרטי, אמר לנו הרב אבידן פרידמן בראיון שערכנו עמו, הם חיים של התנגדות לכוח שאין לו גבולות. שיחה על אקטיביזם דתי, על מסירות, על מחיריה, ועל עתידנו כאן.

ההערכה לעמדתם המוסרית של מנהיגים ציוניים בעבר דוגמת הרב עמיאל, טוען ד"ר דוד בורבק, אינה צריכה להסתיר מאתנו את ההיבטים האפלים שבהגותם. מתוך הכרה בהיבטים אלה נוכל להביא לבחינה ולתיקון.

הרב בני לאו הכריז שיותר לא יחרים את אנשי עוצמה יהודית. ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי חושב שזו טעות חמורה.

תגובה לרבנית אוריה מבורך שהסבירה מדוע אינה מסתכלת על תמונות של ילדים רעבים בעזה.

הביטוי "סוכת שלום", טוען ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, מבוסס על מזמור ע"ו בתהלים הקורא להשבתת המלחמות באשר הן. זהו האופק שאליו יש לשאוף באמצעות אימוץ מידת הרחמים.

ההכרה בכאב העצום שהוא מנת חלקם של שבטים שונים בחברה הישראלית תאפשר לנו להיבנות מחדש, כותבת ד"ר רבקה נריה-בן שחר. הקומה הבאה תהיה ההכרה בכאבם של הערבים אזרחי ישראל, הערבים שמעבר לקו הירוק, וכל השכנים המקיפים אותנו.

פרופ' עירן הלפרין חוקר זה שנים את הקשר בין שנאה בין-קבוצתית לשקיעתן של תפיסות דמוקרטיות וליברליות. ממצאי מחקריו, כמו גם נסיונו המעשי העשיר, מעניקים לו נקודת מבט ייחודית על המתרחש בישראל ועל עתידה האפשרי. שיחה שיש בה גם אופטימיות (זהירה).

קדמונינו עמדו על כך שגם הליכה בדרך התורה עשויה להכשיל. אף הם הבינו שנדרשים כללי יסוד הקודמים לתורה עצמה, מראה פרופ' יאיר פורסטנברג; כללים המעוגנים בדמות האדם כצלם אלהים.

הכחשת המצב בעזה רווחת בחברה הישראלית על כל רבדיה. אלא שמצוות התשובה, כותב ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, אינה מאפשרת לנו להכחיש עוד.

ד"ר אסף רוזן-צבי עוסק בתשובה בימים נוראים בתקופת המלחמה וטוען שעל הציבור הישראלי להכיר בעוולות הנעשות בעזה ולהתוודות עליהן כחלק מתהליך תיקון חברתי והפסקת פשעי המלחמה.