חיים של משמעות בהקשר היהודי והדמוקרטי, אמר לנו הרב אבידן פרידמן בראיון שערכנו עמו, הם חיים של התנגדות לכוח שאין לו גבולות. שיחה על אקטיביזם דתי, על מסירות, על מחיריה, ועל עתידנו כאן.

בהנהגת הציונות הדתית בדורות הקודמים, כותב אריאל שורץ, עמדו בין השאר דמויות שראו את הדת כממתנת את הלאומיות ועמדו בחזית התביעה למוסריות.

הביטוי "סוכת שלום", טוען ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, מבוסס על מזמור ע"ו בתהלים הקורא להשבתת המלחמות באשר הן. זהו האופק שאליו יש לשאוף באמצעות אימוץ מידת הרחמים.

ד"ר אסף רוזן-צבי עוסק בתשובה בימים נוראים בתקופת המלחמה וטוען שעל הציבור הישראלי להכיר בעוולות הנעשות בעזה ולהתוודות עליהן כחלק מתהליך תיקון חברתי והפסקת פשעי המלחמה.

תפילה לשלומו הפיזי, הנפשי והמוסרי של חייל, מפי אמא ואשת חינוך, לימור יעקב ספראי.

האם 700 ימים בשבי הם אור? האם נפילת מאות חיילים היא אור? האם קריאות לשטח את עזה הן אור? יש למחות כנגד האור המסנוור שרואה כעת הנהגת החינוך הממלכתי-דתי

מכתבו המקורי של הרב אהרן ליכטנשטיין למנחם בגין לאחר הטבח בסברה ושתילה, בצירוף דברי מבוא אקטואליים - ורלוונטיים להכאיב.

תוכחת הנביא ישעיהו פונה אלינו, טוען ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, ודורשת התבוננות במציאות, אי הכחשת הרוע ולימוד מחדש של הדרך להיטיב.

השיח הפוליטי הישראלי עוסק רבות ב"ניצחון המוחלט". נדב ש. ברמן מערער על המוחלטות בעזרת מבט לשוני ופילוסופי ב"מוחלט"

מגבורה לאומית מיליטנטית לגבורת היחיד המשעבד את עצמו לתורה ומצוות - פרופ' זאב הרוי בטור מהורהר לנוכח מבצע עם כלביא.

לציבור הדתי אחריות לרצח רבין, שכן הוא לא עשה די הצורך כדי למנוע אותה. הוא שתק, ולא טיפל בעשבים השוטים, כותבת פסית שיח. אבל הפעם אנחנו לא שותקים.

על מחירו המוסרי, הדתי, הכלכלי והחברתי של מפעל ההתנחלויות - פרופ' מרדכי ברויאר במאמר נוקב וצלול משנת תשל"ח, שאין רלוונטי ממנו כעת.

לאור התנהלותה של ישראל במלחמה בעזה, הפגיעה באזרחים והסירוב לעסקאות חטופים והפגיעה באזרחים, ד"ר רוני צורף קוראת לסירוב ולהשבת צלם אנוש

מדוע הפלג המשיחי בציונות הדתית שמח ועולץ מאז השבעה באוקטובר? מוטי קפלן טוען שהמקור לכך הוא בתפיסה חדשה ומעוותת של קידוש השם וחילולו.

אחיה של דינה הכירו בסבלה ותמכו בה. אבל ההמשך היה מעשי נקמה אכזריים. למרבה הצער, כותבת השופטת (בדימוס) נאוה בן-אור, נדמה שהלקח לא הופנם.

מה לעשות כאשר הפולחן משותף אך הערכים כה שונים? ד"ר הראל פרימק טוען שההנהגה הדתית המתונה צריכה לתרגם את הויכוח הערכי לשווה-ערך לפיצול פולחני.

בצד המלחמה בחמאס, כותב ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, מתקיימת מלחמת רעיונות בין ערכים הומניסטיים ובין ערכים לאומנים-משיחיים-דטרמיניסטים.

על פי המדרש, אברהם חשש שהרג לשווא - אפילו אדם אחד בלבד. בפחדו זה, כותב פרופ' זאב הרוי, הציב אברהם רף מוסרי גבוה לבניו ולכל משפחות האדמה.

היחס אל האישום של ישראל בפשעי מלחמה, טוען ד"ר שרגא ביק, אינו יכול להתעלם מהקריאות של אנשי ציבור, רבנים ואזרחים לבצע פשעי מלחמה.

לפי הרמב"ם, מזכיר בנימין זינגר, מידת האכזריות מוגדרת כהימנעות מנכונות לרכך את הלב לאור אסונות שמתרחשים. עלינו לפתוח את הלב כדי לתקן את המצב