ישר: כתב עת מקוון לתורה עם דרך ארץ, נולד ברגע של משבר. הממשלה ה-37 של ישראל, שקמה בחורף של שנת תשפ"ג ושעמדה לכאורה לחתום תקופה ממושכת של אי-יציבות פוליטית, מציבה את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית בפני מציאות חסרת תקדים. ממשלה זו - הימנית ביותר והדתית ביותר (על פי מושגיה שלה) בתולדות המדינה - מנהלת, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, תהליך חקיקה מהיר ודורסני שנועד לשנות את שיטת המשטר מן היסוד ולפגוע אנושות באופיה הדמוקרטי. היא מקדמת צעדים שמטרתם שליטה פוליטית במינוי שופטים, ביטול הביקורת השיפוטית, צמצום כוחו של הייעוץ המשפטי, ועוד; וכל זאת כאשר ראש הממשלה עומד למשפט על עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ומצוי בניגוד אינטרסים מובהק.
הסכנות הנובעות מתוצאותיו של מהלך זה ברורות: הענקת כוח בלתי מרוסן לרשות המבצעת, פגיעה במיעוטים ובקבוצות מוחלשות, צמצום החופש האקדמי, גרימת נזק ארוך-טווח לכלכלה - אלו רק מקצת מן הסיבות המובילות עשרות ומאות אלפי אזרחים ואזרחיות להשתתף מדי שבוע בהפגנות ובפעולות מחאה בכל רחבי הארץ.
ההפיכה המשטרית, והתנהלותה של ממשלה זו בכלל, מקפלת בתוכה סכנה נוספת, חמורה לא פחות: סכנה לעתידה של היהדות.
בצד כל אלה, ההפיכה המשטרית, והתנהלותה של ממשלה זו בכלל, מקפלת בתוכה סכנה נוספת, חמורה לא פחות: סכנה לעתידה של היהדות. למרבה המבוכה, תורת ישראל מגויסת על ידי הקואליציה הנוכחית ככלי לקידום סדר יום אנטי-דמוקרטי, גזעני ומפלה; להתרחקות מערכי מוסר אוניברסליים; לכפיית תפיסות דתיות מסוימות מאוד במרחב הציבורי; ולהתנכרות למדע ולהשכלה.
בנסיבות אלה, החשש מפני חילול השם נעשה מוחשי ומיידי; הוא מטלטל את הדעת והלב. לעתים נדמה כמעט כי סיכוייה של התורה לשרוד כתורת חיים שדרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום, הולכים וקטנים מול עינינו המשתאות.
* * *
בשונה מכמה גופים דתיים ורבניים המתריעים בימים אלו מפני הקרע המעמיק בחברה הישראלית, ישר אינו מקבל את הנסיון להצגת סימטריה מדומה, כאילו משני צדי המתרס הפוליטי ניצבים כוחות התורמים באופן שווה למשבר. לא; אין כאן סימטריה. יש כאן ממשלה הנוקטת מן היום הראשון להקמתה בפעולות אגרסיביות, נקמניות, החותרות תחת הדמוקרטיה הישראלית ותחת המוסר היהודי והכללי, ולא תמיד מסיבות ענייניות וטהורות. על כן, הקריאה לאחדות ולפיוס - חשובה ככל שתהיה - אסור שתקהה את הביקורת שממשלה זו ראויה לה בדין.
בשונה מכמה גופים דתיים ורבניים המתריעים בימים אלו מפני הקרע המעמיק בחברה הישראלית, ישר אינו מקבל את הנסיון להצגת סימטריה מדומה, כאילו משני צדי המתרס הפוליטי ניצבים כוחות התורמים באופן שווה למשבר. לא; אין כאן סימטריה. יש כאן ממשלה הנוקטת מן היום הראשון להקמתה בפעולות אגרסיביות, נקמניות, החותרות תחת הדמוקרטיה הישראלית ותחת המוסר היהודי והכללי, ולא תמיד מסיבות ענייניות וטהורות.
* * *
ואולם, הרגע המשברי הזה נושא בכנפיו גם תקווה זהירה. מדיניותה השערורייתית וחסרת האחריות של הממשלה מעוררת התנגדות נחושה של מחנה דמוקרטי רחב, מימין ומשמאל, שאינו מוכן לוותר על ביתו. מחנה זה נשען בין היתר על קולות דתיים משמעותיים הנאבקים על אופיה של הזהות היהודית והדמוקרטית בזמן הזה, ואינם מוכנים להפקירה לכוחות הקיצוניים המושלים כעת בכיפה.
אלא שקולות אלה זקוקים למגבר; לתיבת תהודה שתסייע להם להישמע, להשפיע, להותיר חותם. עליהם להתגבר על שנים ארוכות מדי של שתיקה והיסוס; עליהם להיחלץ מלפיתתם של גורמים בעלי כוח, שהשתלטו בדרכים שונות על השיח הדתי, והיטו אותו בעקביות לכיוונים שאת השפעתם המזיקה אנו רואים כעת. מערכת החינוך הדתית, למשל, חסומה על פי רוב בפני קולות חשובים אלה; ואין צריך לומר שגם בבתי הכנסת ובבתי המדרש מקומם מוגבל מאוד. ואשר לעיתונות המגזרית: היא מעניקה להם אמנם מעת לעת פתחון פה, אך עושה זאת במשורה בלבד. טקסטים ביקורתיים מצונזרים או נדחים כי אינם עולים בקנה אחד עם האידיאולוגיה השלטת.
ישר מבקש לענות על הצורך הזה. הוא נועד לשמש במה לשיח דתי מחויב, צלול, הגון וישר-דרך; שיח דתי שאינו מהסס אף לא לרגע להצהיר על זיקתו העמוקה, עמוקה-לכתחילה, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, למוסר הטבעי, למדע, לחשיבה ביקורתית, ולתפיסת עולם ליברלית; שיח הפונה אל החברה הדתית פנימה על מנת לעוררה ולחולל בה שינוי, ובה בעת פונה גם החוצה, אל שותפים ושותפות בחברה הדמוקרטית הלא-דתית, שעתידה של היהדות מטריד גם אותה.
ישר נועד לשמש במה לשיח דתי מחויב, צלול, הגון וישר-דרך; שיח דתי שאינו מהסס אף לא לרגע להצהיר על זיקתו העמוקה, עמוקה-לכתחילה, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, למוסר הטבעי, למדע, לחשיבה ביקורתית, ולתפיסת עולם ליברלית.
* * *
שמו של כתב העת מהדהד את קריאתו הפשוטה, הבהירה כל כך של ספר דברים (ו, יח), "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'". מול תעלולים אינסופיים של עורמה והרס הנעשים לכאורה בשם התורה, כל שנבקש הוא הישר והטוב. בנוסף, על רקע הגזענות הגסה הפושה במחננו, המגיעה לעתים עד כדי מתן לגיטימציה מבישה לאלימות, שמו של כתב העת מהדהד ביודעין גם את הקדמתו של הנצי"ב מוולוז'ין (1816-1893) לפירושו 'העמק דבר' לספר בראשית: בהקדמה זו מסביר הנצי"ב כי ספר בראשית נקרא גם 'ספר הישר', משום ש"הקדוש ברוך הוא ישר הוא", ומשום ש"זה היה שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו 'ישרים', היינו: שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים; מכל מקום היו עִמם באהבה, וחשו לטובתם, באשר היא קיום הבריאה". קשה לחשוב על מסר נחוץ יותר בעת הזו.
מתוך אותה תפיסה בחרנו להחיות מחדש בכותרת המשנה של כתב העת את הקריאה הישנה ל'תורה עם דרך ארץ', סיסמתה של האורתודוקסיה המודרנית, כפי שעוצבה ביהדות גרמניה של המאה ה-19 בידי הרש"ר הירש והרב עזריאל הילדסהיימר. תורה עם דרך ארץ: תורה עם מדע, עם לימוד מעמיק, עם פתיחות לחיים המודרניים, עם קשב לזמן הזה, עם שאיפה לתיקון עולם. שנים רבות מדי נשכחה סיסמה קולעת וחיונית זו בקרן זווית; תהליכים היסטוריים כבדי-משקל גרמו לה אולי שתיראה נאיבית. אנו מאמינים שהגיע הזמן להשמיעה שוב ברמה, וללכת לאורה.
* * *
החל מהיום, ראש חודש ניסן תשפ"ג, אנו מזמינים כל מי ששותף ושותפה לדרכנו ומזדהה עם קריאתנו - אפילו אם באופן חלקי בלבד - להיעזר בבמה הזו; להשמיע קול, ולהעביר הלאה את הקולות שיעלו כאן. כבכל כתב עת אחר, חלק מהקולות יישמע מתון מדי לחלק מהציבור; חלק אחר יישמע רדיקלי. אנו נברך על המגוון ונשתדל לתת ביטוי לזה וגם לזה. נשמח לקבל טורים לפרסום בכל נושא רלוונטי (את הטורים יש לשלוח לכתובת yashar.magazine@gmail.com, בצירוף תמונה ותיאור ביוגרפי קצר); נשמח גם לקבל סיוע בהפצה יומיומית של תכני כתב העת ברשתות החברתיות.
תקוותנו היא שישר יהיה לא רק כלי ל'סור מרע' - דהיינו, לביקורת הכרחית, לא מתנצלת, על מה שראוי לביקורת - אלא גם ל'עשה טוב', כלומר, לפיתוחה ולגיבושה של זהות דתית איתנה, מעודכנת, אמיצה; זהות דתית שתצמח מתוך השבר הגדול של זמננו, ותחתור לתיקונו.
יואל קרצ'מר-רזיאל, טפת הכהן-ביק, איתי מרינברג-מיליקובסקי
מערכת ישר
ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל עוסק בחינוך, הוראה והכשרת מורים במכללה האקדמית אחוה, במט"ח ובמדרשת רוני.
ד"ר טפת הכהן-ביק, חוקרת ספרות עברית, למדה במדרשות מגדל-עוז ולינדנבאום, לימדה בבתי מדרש ובמוסדות להשכלה גבוהה, שוהה כעת כפוסטדוקטורנטית באוניברסיטת פנסילבניה.
ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, בוגר ישיבת הקיבוץ הדתי עין-צורים, חוקר ספרות חז"ל, הוא מרצה בכיר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.