ההכרה בכאב העצום שהוא מנת חלקם של שבטים שונים בחברה הישראלית תאפשר לנו להיבנות מחדש, כותבת ד"ר רבקה נריה-בן שחר. הקומה הבאה תהיה ההכרה בכאבם של הערבים אזרחי ישראל, הערבים שמעבר לקו הירוק, וכל השכנים המקיפים אותנו.

מצעד הדגלים פוגע בכבוד האדם ופוגם בקדושת ירושלים. במקום זאת יש לזרוע את "זרע השלום", כדברי הנביא זכריה.

מקורותינו רוויים בדימויי נקמה בגויים. ד"ר משה לביא מציע לעמוד מול הקב"ה, לקבול ביושר על כיעורם - ולבחור לנהוג אחרת.

יציאת מצרים, כותב ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, תובעת מאיתנו להתנער מהתרבות השלטונית של פרעה.

על מחירו המוסרי, הדתי, הכלכלי והחברתי של מפעל ההתנחלויות - פרופ' מרדכי ברויאר במאמר נוקב וצלול משנת תשל"ח, שאין רלוונטי ממנו כעת.

אחיה של דינה הכירו בסבלה ותמכו בה. אבל ההמשך היה מעשי נקמה אכזריים. למרבה הצער, כותבת השופטת (בדימוס) נאוה בן-אור, נדמה שהלקח לא הופנם.

על פרשנות, גזענות, ביקורת ושתיקה.

הרב מאיר נהוראי כתב דבר תורה בניחוח גזעני, ומגלה עוורון לפוליטיזציה של סוגיית החטופים. אסור לעבור על כך לסדר היום.

מתנות חינם אפשר לקבל רק מהקב"ה, טוען ד"ר אוריה כפיר, ומבקר את "מתקפת אהבת החינם" של חברי הממשלה ומתומכיה.

אירועי שדה תימן הם רגע היסטורי: האם נצליח לנער מעלינו את הברבריות? האם נצליח לחזור לתורה של עשות משפט ואהבת חסד? בינתיים, החורבן קרב.

כבר לא מדובר ברוצח בשגגה יחיד: אנחנו קולקטיב שמאפשר תעשייה מסוכנת, שאין בה לקיחת אחריות, כותבת שירה מאיר

שחרורה האמיתי של ירושלים, כותב הרב שמואל ריינר, יושג רק כאשר נצליח לחלוק את קדושתה עם אחרים, המתגעגעים אליה גם הם.

הפרשנות הדתית-גאולית למלחמה, טוען יואל קרצ'מר-רזיאל, משחררת מן המוסר, מונעת שיח ביקורתי ומאפשרת להתעלם מהשלכות בינלאומיות.

There is no “Halakha” that dissolves our responsibility to shape a joint future. Dr. Kretzmer-Raziel re-reads a famous Midrash.

על החזון האוניברסלי המשתקף במנורת למנצח, ועל החובה לטעת אותו בקרקע המציאות הקונפליקטואלית.

היכולים אנו להמשיך לדבר בשפה דתית ישנה, המבקשת את הטוב ואת אהבת האדם, כאשר אותה שפה עצמה משמשת גם בידי אלה שמבקשים לאו

האם מדינת ישראל תצא מתוך התופת הזו כמדינה תקיפה וחזקה אך שוחרת חיים, מדינה שמוציאה כל טרור מחוץ לחוק, ובה בעת מושיטה יד לקולות מתונים?

יום הזכרון לרצח רבין והציבור הדתי - הרהורים של ימי מלחמה

כיצד נלחמים ברוע? שאלה זו מרחפת מעל ראשנו מזה כמעט ארבעה שבועות, מאז הטבח הנורא בשמחת תורה. את ההיבטים המעשיים של שאלה זו מלווים כל העת...

במשך שלושה שבועות וחצי לא מצאתי מילים בכלל, ואני עדיין לא בטוח שהגיע הזמן לכתוב. הגוף כולו שותת דם, והלב נטרף מדאגה. אני רואה שיותר ויותר...