top of page
  • תמונת הסופר/תמרב מזא"ה

סיפור חדש-ישן למדינה (ברוח) יהודית


 


הסערה הפוליטית העכשווית מעידה על עוצמתה וחיוניותה של החברה האזרחית הישראלית ונקווה שאכן תצליח למתן את הכיוון של הממשלה הקיצונית הנוכחית. אך אין די בהתנגדות. במקביל עלינו לבנות תשתית לחזון משותף וכלים חברתיים ופוליטיים למימושו. לכבוד יום העצמאות, אני רוצה להציע כיוון לכך ולעשות זאת בשפה מסורתית יהודית.

על הציווי הידוע "ואהבת לרעך כמוך" אמר רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה", כלומר זהו עקרון יסוד. ניתן לראות בתורה כוונה ליצירת מבנה חברתי-כלכלי המושתת על מחויבות עמוקה לקיומו ולטובתו של האחר ומאפשר את התעוררות רגש האהבה בין השותפים בחברה. בתורה מתואר המעבר מחברה שבטית לעם: בסיפורי האבות בן אחד נבחר להיות הממשיך ואילו האחרים נדחקים החוצה ונשלחים למקום אחר, אך אצל בניו של יעקב, לאחר תלאות מרובות, נלמד העיקרון של ערבות הדדית – הקשר הופך מתחרות על משאבים שבה יש מנצח יחיד, לשותפות מיטיבה לכל. המעבר משבט לעם דורש הרחבה של תפיסת יחסי הקרבה מן המשפחה הקרובה לקהילה גדולה יותר.


אצל בניו של יעקב, לאחר תלאות מרובות, נלמד העיקרון של ערבות הדדית – הקשר הופך מתחרות על משאבים שבה יש מנצח יחיד, לשותפות מיטיבה לכל. המעבר משבט לעם דורש הרחבה של תפיסת יחסי הקרבה מן המשפחה הקרובה לקהילה גדולה יותר.

תהליך נוסף המתואר הוא המעבר מחברה נוודית לחברה של חקלאים יושבי קבע. הבעלות על קרקע יוצרת אי-שוויון מובנה בין אלה שיש להם אדמה לאלה החסרים אותה. בעולם העתיק מצב זה עלול להסלים לכדי עבדות, כי מי שחסר את משאבי הקיום הבסיסיים עלול למכור את עצמו או את ילדיו כדי להבטיח את קיומם. התורה מעוררת מודעות לסכנות שבכך ומייצרת מנגנון חברתי-כלכלי שלם כדי לבלום אפשרות זו, ולבסס במקומה מחויבות של הקהילה לשגשוג של כל אחד מחבריה.


עקרונות חברתיים-כלכליים

המבנה הכלכלי שהתורה מכוונת אליו מבוסס על מספר עקרונות: א. צדק חלוקתי (באמצעות חלוקה שוויונית של הנחלות); ב. מניעת זליגת משאבים מן החלשים אל החזקים (באמצעות שמיטת חובות ואיסור ריבית); ג. זכויות סוציאליות בסיסיות (השבת היא הדגם לכך); ד. ביטחון תזונתי (באמצעות מעשרות, לקט, פאה ושכחה); ה. אחריות קהילתית (באמצעות גאולת הקרקע ומצוות חברתיות נוספות). המכלול שואף לספק לכל אדם תנאי מחיה בסיסיים המאפשרים לו עצמאות כלכלית. שוק חופשי ותחרותי יכול להתקיים רק במידה בה נשמרים תנאים אלה.

יכולת הקיום של הדגם הזה תלויה במחויבות הערכית של העם. לפי המתואר בתורה, לשם יצירת מרחב בעל ערכים משותפים נדרשים בני ישראל, קשה לומר זאת, למחות את התושבים הקודמים בארץ כנען. הסיבה העיקרית המוזכרת היא מניעת השפעה של עבודה זרה, אך מצוינים מאפיינים נוספים של החברה הכנענית הראויים למחיקה: גילוי עריות, קרבן אדם ולקיחת נשך ותרבית. המשותף לכל אלה הוא ניצול יחסי כוח, והדבר מבהיר את הכוונה ליצור מרחב נקי מדפוסים תרבותיים אלה, ולהמירם במרחב המאורגן סביב ערבות הדדית. אך עם ישראל, לדברי הנביאים, פיתח גם בתוכו יחסי ניצול ולכן נשלח לגלות. ההבחנה בין העמים על בסיס ה'טובים' וה'רעים' כשלה ויחד אתה כשל הניסיון ליצור כאן חברה המבססת יחסי אהבה בין חבריה.


הצעד הבא

בימינו החברה היהודית שותפה יחד עם חברות אחרות בהתמודדות עם שאלות של צדק חברתי. אנו נדרשים לעשות את הצעד הבא בכיוון שאליו מכוונת התורה, ולהרחיב את תפיסת הערבות שלנו לכלל האנושות ואף לעולם כולו. אך יחד עם זאת, אנו יכולים לחדד את ייחודו של המבנה הכלכלי-חברתי שהתורה מציעה לכונן במרחב הספציפי שבו אנו חיים. ההתאמה של העקרונות שהוזכרו לתקופתנו דורשת דיון פתוח ויצירתי. אך השאלה נשארת – כיצד ליצור כללי משחק המהווים תשתית מתאימה לקשרים מיטיבים של אהבה וערבות הדדית המביאים לשגשוג של כל השותפים? כדי ליצור בארץ מערך כזה נדרשת עכשיו דווקא שותפות עם תושבי הארץ שאינם יהודים. נכון להיום שיתוף הפעולה בין העמים הוא תנאי הכרחי לקיום חברה צודקת ולכן לקיום חזונה של התורה עצמה.


אנו נדרשים לעשות את הצעד הבא בכיוון שאליו מכוונת התורה, ולהרחיב את תפיסת הערבות שלנו לכלל האנושות ואף לעולם כולו. אך יחד עם זאת, אנו יכולים לחדד את ייחודו של המבנה הכלכלי-חברתי שהתורה מציעה לכונן במרחב הספציפי שבו אנו חיים.

לשם מימושו של חזון זה, נדרשים כללי משחק פוליטיים המעודדים את מציאת הטוב המשותף. כללי המשחק הקיימים מעודדים קיטוב, הקצנה ומאבק על משאבים. אולם מתחילים להתפתח בארץ ובעולם כיוונים חדשים להנהגה המבוססת על יצירת הסכמות רחבות, למשל בעזרת אספות אזרחים. אחד הכלים לכך הוא ניסוח שאלות פתוחות ומכילות במקום שאלות של או-או. כך למשל המושג 'מדינה יהודית' יכול להתרחב ולהתייחס לשאלות כגון: אילו מאפיינים יהודיים רצויים למדינה; כיצד יכולים מאפיינים אלה להשתלב עם אלה של מסורות אחרות; כיצד לפתח ערבות בין כל התושבים ולהתאים את העקרונות שנמנו קודם לחברה בת ימינו וכדומה.


המושג 'מדינה יהודית' יכול להתרחב ולהתייחס לשאלות כגון: אילו מאפיינים יהודיים רצויים למדינה; כיצד יכולים מאפיינים אלה להשתלב עם אלה של מסורות אחרות; כיצד לפתח ערבות בין כל התושבים ולהתאים את העקרונות שנמנו קודם לחברה בת ימינו וכדומה.

החברה היהודית בארץ חוששת לאבד את הרוב היהודי ועל ידי כך לאבד את הצביון של מדינה יהודית. חשש זה נובע מהבנה צרה של המושג, מחוסר האמון שהתפתח במשך שנים של משחק סכום אפס וכן משיטת השלטון הנוכחית המאפשרת להקים ממשלה ולקבל החלטות ברוב קטן. תפיסה צרה זו מובילה אותנו למבוי סתום. עם הכנסת כלים חדשים ופיתוח מנגנוני קבלת החלטות בהסכמה יבנה האמון הנדרש כדי לעסוק ביחד בשאלות מהותיות ביצירתיות ותוך הקשבה לצרכים של כולם. השפה המסורתית יכולה דווקא ליצור חיבור בין קהלים מגוונים ולבנות תשתית ערכית משותפת.

התורה מספרת סיפור של התפתחות מיחסי שנאה, קנאה וניצול, ליחסים של חופש, ערבות ואהבה. ערבות בעברית משמעותה אחריות לאחר, אך גם נעימות. אם נשכיל לעשות זאת יחד, נוכל להגיע לחיים ערבים ולהמשיך את הסיפור של התורה כהשראה לחברה שטוב לחיות בה. לכולם.


 


מרב מזא"ה היא מחברת הספר "מי זאת עֹלה מן המדבר, שיר השירים - חידה על אהבה וחופש"; תומכת בתהליכי ריפוי וצמיחה בעזרת שיאצו, התאמת תזונה, צמחי מרפא ועוד; מנהלת שותפה של 'מגע' מרכז להכשרת מטפלי שיאצו.


פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page