top of page
  • תמונת הסופר/תעו"ד ניצן כספי שילוני

אתוס גאולי דטרמיניסטי וכוח פוליטי: החומרים שמהם עשוי החורבן?


 


הייתי נערה בתקופת פוסט רצח רבין, שלהי אוסלו והאינתיפאדה השניה. זו היתה תקופה של חוויות מעורבות שבה הציונות הדתית נאלצה להתמודד עם חרדת חיים קיומית, אשמה קולקטיבית, ובה בעת ערעור כמעט תאולוגי על "חזון ארץ ישראל השלמה" לנוכח הקמתה של הרשות הפלסטינית.

אני זוכרת את הרב שהרצה לכל בנות השכבה מציג איור גרפי של איש ההולך במורד ולא מודע לכך שבהמשך הדרך הארוכה מצפה לו עלייה גדולה. המסר המרכזי בכל הקשר היה: אנחנו בירידה זמנית לצורך עלייה גדולה אל הגאולה. הגאולה היא תהליך, ואנחנו בתחילתו. ובעיקר: מדובר בתהליך בלתי הפיך, לא תהיה עוד גלות. הרב קוק צוטט: "עכשיו הכל שבים להודות שיד השם עשתה זאת בכל עניין הישוב שהוא צמיחת קרן ישועה והתחלת הגאולה". כרגע יש קשיים, אבל התוכנית האלוקית הגדולה היא של גאולה שלמה ואותה לא ניתן לעצור.


אני זוכרת את הרב שהרצה לכל בנות השכבה מציג איור גרפי של איש ההולך במורד ולא מודע לכך שבהמשך הדרך הארוכה מצפה לו עלייה גדולה. המסר המרכזי בכל הקשר היה: אנחנו בירידה זמנית לצורך עלייה גדולה אל הגאולה. [...] אבל כאשר תפיסת מציאות לפיה העתיד הולך לכיוון אחד ברור, בהיר, חד משמעי, מתמזגת עם כוח פוליטי עוצמתי, מתברר שמדובר בעמדה מסוכנת.

מבחינה פסיכולוגית יש משהו חיובי בעמדה נפשית של ציפייה לטוב, של חינוך להבנה שקשיים בדרך הם חסמים זמניים, ועוד יהיה טוב. יתכן שגם מבחינה פוליטית - כאשר מדובר במגזר שלא מנהיג את הכלל והכוח הפוליטי שלו מוגבל - הנזק של תפיסה דטרמיניסטית כזו מוגבל אף הוא. וכמובן - יתרונה נעוץ בכך שהיא מסוגלת לחפות על פגמים תיאולוגיים וחינוכיים בשיטה כולה.

אבל כאשר תפיסת מציאות לפיה העתיד הולך לכיוון אחד ברור, בהיר, חד משמעי, מתמזגת עם כוח פוליטי עוצמתי, מתברר שמדובר בעמדה מסוכנת.


"וחמושים עלו בני ישראל"? דימוי ומציאות

אני שומעת יותר ויותר קולות בולטים, וממקורות שונים בציונות הדתית, שהתגובה שלהם לקבוצות גדולות של אנשים שחרדים לגורל המקום הזה, ומושקעים במאבק עד צוואר גם על חשבון העבודה והמשפחה, היא ביטול וחוסר אמון. הם גם מצטטים את רש"י על הפסוק בשמות "וחמושים עלו בני ישראל" (שמות יג, ח): רש"י מציע שרק חמישית מבני ישראל יצאו ממצרים. המסקנה: בכל דור יש לנפות חלקים גדולים מעם ישראל שלא היו מעוניינים או מתאימים לגאולה, ומכאן ש"החילונים", "השמאלנים", "האנרכיסטים" - שכואבים, שחרדים על ילדיהם ועל גורל המקום הזה - מוזמנים להתחפף יחד עם המתבוללים והמתערים בגויים במהלך כל הדורות. שירדו מהארץ, שיעברו לברלין, מה זה נוגע לנו, אנחנו בדרך לגאולה, וגאולה זה one way ticket, וכמובן, בדרך לגאולה עוברים ב"רפורמה משפטית". זו הרי הלכה למשה מסיני.


אני שומעת יותר ויותר קולות בולטים, וממקורות שונים בציונות הדתית, שהתגובה שלהם לקבוצות גדולות של אנשים שחרדים לגורל המקום הזה, ומושקעים במאבק עד צוואר גם על חשבון העבודה והמשפחה, היא ביטול וחוסר אמון. מבחינתם, "החילונים", "השמאלנים", "האנרכיסטים" - שכואבים, שחרדים על ילדיהם ועל גורל המקום הזה - מוזמנים להתחפף יחד עם המתבוללים והמתערים בגויים במהלך כל הדורות.

אבל הנזק לא נגמר בניכור ובסתימת אוזניים אל מול חלקים גדולים ורבים מאזרחי ישראל - אגב, אותם אלה שתמיד היו חלק בלתי נפרד מהמשולש החביב "עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל", אך הורחקו ממנו לאחרונה אחר כבוד. הדטרמיניזם של אתוס הגאולה השלמה מביא לסתימת האוזניים ולעצימת העיניים גם מול קולות ברורים אחרים במסגרת מה שנקרא: "המציאות".

כל המומחים בעלי השם למשפט חוקתי בארץ ובעולם מתריעים על סכנה ברורה לדמוקרטיה הישראלית כתוצאה מריכוז הכוח השלטוני בממשלה. גם משפטנים שסברו וסוברים שיש לתקן את מערכת המשפט מבהירים שאין קשר בין הדרוש תיקון לבין החקיקה שעומדת על הפרק. אף אחד מבין הרצים אל "הרפורמה" לא מוכנים להישיר מבט אל השאלה הפשוטה - "מי יגביל את פעולות הממשלה?".


כל המומחים בעלי השם למשפט חוקתי בארץ ובעולם מתריעים על סכנה ברורה לדמוקרטיה הישראלית כתוצאה מריכוז הכוח השלטוני בממשלה. גם משפטנים שסברו וסוברים שיש לתקן את מערכת המשפט מבהירים שאין קשר בין הדרוש תיקון לבין החקיקה שעומדת על הפרק. אף אחד מבין הרצים אל "הרפורמה" לא מוכנים להישיר מבט אל השאלה הפשוטה - "מי יגביל את פעולות הממשלה?"

כלכלנים, לרבות אלה של פורום קהלת, מבהירים כיצד מדינת ישראל עומדת בפני משבר. ההייטק הישראלי במשבר, המשקיעים בורחים. יוקר המחיה נוסק, השירותים החברתיים מתרסקים. וכל זאת עוד לפני שדיברנו על ריצת האמוק לממשלה יחד עם אנשים מושחתים, או על ההתדרדרות המוסרית הנוגעת להעלמת עין מפגיעה בפלסטינים חפים מפשע. או על ההתעלמות משאלת עתידה של המדינה כאשר בעוד זמן לא רב שליש מהאוכלוסיה יהיו חרדים שאינם יצרנים, ושמילדיהם נמנעים לימודי ליבה בסיסיים.

אין שום אסטרטגיה, שום תוכנית עבודה.


האל ואנחנו

כאשר סמוטריץ נשאל על התוכניות שלו כשר האוצר, הוא ענה ש"ככל שניישם את התורה - השם ייתן שפע וביטחון". אולי זו תפיסה חינוכית שאפשר לשקול אותה; אך עבור איש ציבור בעמדת הנהגה, הממשיך לתרגל את תאולוגיית הגאולה הדטרמיניסטית, זו תפיסה מסוכנת. (יש לציין שהתפיסה הזו קיבלה בעיני חובביה חיזוק של ממש: הנה יש לנו 64 מנדטים, "העם הפך לימני". עוד הוכחה ניצחת לכך שאנחנו צודקים, ויותר מכך - שהאל עובד אצלנו).

מרבים לדבר על הקשר בין טראומת ההתנתקות לבין המצב היום. אכן האמון נסדק, אכן הכעס הצטבר, אכן הוא מוצדק בחלקו או ברובו. אבל הוא לא מסביר ולא מצדיק הכל.


במצב הנוכחי הציונות הדתית הולכת נגד האתוס שלה עצמה באשר ל"תורה ועבודה", ופועלת נגד ההצהרות שלה עצמה על חשיבותו של "עם ישראל". והמצב הזה נשען על תפיסת גאולה דטרמיניסטית ובטוחה בעצמה, שלפיה לא יעלה על הדעת שהאל אינו דבק באידיאולוגיה שלנו.

במצב הנוכחי הציונות הדתית הולכת נגד האתוס שלה עצמה באשר ל"תורה ועבודה" ("עבודה" במשמעות של ראיית מציאות פרגמטית), ופועלת נגד ההצהרות שלה עצמה על חשיבותו של "עם ישראל". והמצב הזה נשען על תפיסת גאולה דטרמיניסטית ובטוחה בעצמה, שלפיה לא יעלה על הדעת שהאל אינו דבק באידיאולוגיה שלנו. הביטחון הבלתי מסויג בכך שרצון האל מתורגם בימינו לכוח הפוליטי העוצמתי עלול להמיט על כולנו חורבן.



 


עו"ד ניצן כספי-שילוני היא מנהלת המחלקה המשפטית במרכז צדק לנשים.



 

רוצה לקבל עדכונים על טורים חדשים ב'ישר'?

להצטרפות לעדכון יומי בקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו, לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת תפוצה לעדכון שבועי בדוא"ל - כאן.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

ה' איש מלחמה?

היהודי המאמין המקבל עליו עול תורה ומעוות איננו פטור מתהליך של בחירה ושל אחריות פרשנית על המסורת שלו, כתב יוסקה אחיטוב ז"ל

כן, לחזור אל ה- 6 באוקטובר

אם אפשר היה, כותב ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, ראוי היה לתת כל הון שבעולם כדי לחזור אל ה- 6 באוקטובר.

Comments


bottom of page