top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל

בין שתי ערים: הרהורים לשבת חזון


 


הפטרת "חזון ישעיה" היא מהקשות ומהיפות שבהפטרות. נעים יותר כמובן, להתענג על שבע דנחמתא ולא מזיק לשאוב מהן תקווה, אך לפני כן, ישעיה דורש מאתנו, יחד עם השמים ועם הארץ, לשמוע ולהאזין, לדעת ולהתבונן.


לרעת אנשי סדום נלוות קונוטציות שונות. אצל ישעיה ההקשר ברור - היעדר צדק ומשפט. וכך ישעיה בונה את חזונו הקשה, לא כניגוד בין ירושלים וסדום, אלא כניגוד בין ירושלים כפי שהיתה צריכה להיות ("צֶדֶק יָלִין בָּהּ") ובין ירושלים של ימיו, אשר כסדום היתה ("וְעַתָּה מְרַצְּחִים").

משני עברי התפר בין חלקה הראשון של הפרק ובין חלקה השני, ניצבת העיר סדום, בתפקוד כפול. פעם, כמשל להרס המוחלט המאיים על העיר ("כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ") ופעם כמשל להתנהגות יושבי יהודה וירושלים ("קְצִינֵי סְדֹם", "עַם עֲמֹרָה"). כידוע, לרעת אנשי סדום נלוות קונוטציות שונות. אצל ישעיה ההקשר ברור - היעדר צדק ומשפט. וכך ישעיה בונה את חזונו הקשה, לא כניגוד בין ירושלים וסדום, אלא כניגוד בין ירושלים כפי שהיתה צריכה להיות ("צֶדֶק יָלִין בָּהּ") ובין ירושלים של ימיו, אשר כסדום היתה ("וְעַתָּה מְרַצְּחִים"). ישעיה מתאר נורמות של רמאות ("כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם"), של שחיתות שלטונית ("שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים"), קשרי שלטון ועולם תחתון ("וְחַבְרֵי גַּנָּבִים") ומעל הכל התמכרות לשוחד ("כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים"). זאת בד בבד עם חוסר עניין מוחלט בבעיות האמיתיות של החברה והמוחלשים בה ("יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם").


ישעיה מתאר נורמות של רמאות ("כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם"), של שחיתות שלטונית ("שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים"), קשרי שלטון ועולם תחתון ("וְחַבְרֵי גַּנָּבִים") ומעל הכל התמכרות לשוחד ("כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים"). זאת בד בבד עם חוסר עניין מוחלט בבעיות האמיתיות של החברה והמוחלשים בה ("יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם").


הודע את ירושלים

דימוי זה של סדום משמש את הנביאים במקומות נוספים. ישעיה חוזר וממשיל את ירושלים לסדום: "הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ" (ג, ט). "וטעם לא כחדו, כי המכחד עוד יש לו מעט בושה", מסביר אבן-עזרא, בניגוד לאנשי סדום החדשה. ועל מה אבדה הבושה? שני פסוקים קודם מסופר (כך יתכן לפרש, ראו המפרשים על אתר) על נורמת מינוי קרובים חסרי הכשרה רלוונטית, "כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ". אף ירמיהו מציג כך את ירושלים ("הָיוּ לִי כֻלָּם כִּסְדֹם וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה", כג, יד). על מה? "נָאוֹף וְהָלֹךְ בַּשֶּׁקֶר וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים". בפרק מפורסם ("הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם") יחזקאל מציג את סדום כאחותה הקטנה של ירושלים ותוהה, "אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ הִיא וּבְנוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ?" (טז מח) ומה עשתה סדום-ירושלים? "גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" - עיר עתירת משאבים, הממאנת להפנותם לקיום בכבוד של תושביה.


השופט כל הארץ

הדימוי של סדום כעיר חסרת צדק ומשפט מבצבץ מתוך סיפור סדום בספר בראשית. התורה אמנם כיסתה טפח ("חטאתם כי כבדה מאד"), אך חז"ל והמפרשים גילו יותר מטפחיים. והנה, באחת מרמיזות הכתוב מסופר לנו כי לוט יושב בשער סדום. ומה חשבו על כך אנשי העיר? "הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט". טענה אד הומינם, השוללת את הלגיטימציה מהשופט, בשל היותו מהגר. מקומו של המשפט לא נפקד אף במעטפת של הסיפור. הקב"ה אינו מכסה מאברהם את תכניותיו כלפי סדום, "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" וכהוכחה ומענה לכך, אברהם, זועק, "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?!" פרשת סדום בתורה חותרת אפוא לכונן את משפט הצדק כערך אלהי אשר חברה אנושית נמדדת לאורו. יותר מאשר הפרשה נצרכת לגופה, היא דרושה כמשל היסטורי, שאל לירושלים - ולכל חברה אנושית - להתכחש לו (ראו יחזקאל טז, נו).


אברהם, זועק, "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?!" - פרשת סדום בתורה חותרת לכונן את משפט הצדק כערך אלהי אשר חברה אנושית נמדדת לאורו. יותר מאשר הפרשה נצרכת לגופה, היא דרושה כמשל היסטורי, שאל לירושלים - ולכל חברה אנושית - להתכחש לו.

הפטרת "חזון" נסמכת אם כן על דימוי עומק ואכן מתבקש לקראה לפני תשעה באב. אך להפטרה יש גם קשר הדוק לפרשה, מעבר לקריאת "איכה" החוזרת בשתיהן. את תיאור קורות בני ישראל במדבר פותח משה רבנו בתיאור מערכת המשפט: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו". חזונו של משה משתקף בחזונו של ישעיה הזועק, "דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (א, יז), אך מבהיר שהבחירה בידינו ("לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה... אִם תֹּאבוּ... וְאִם תְּמָאֲנוּ..."), להיות כסדום או להיות "עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה".

קציני סדום

במה דברים אמורים כיום? לא רק בחקיקה המאיימת לעוות את מערכת המשפט; לא רק בהכשרת שחיתות ובאהבת שלמונים; לא רק בביסוס נורמות של שקר ורמיה; לא רק בהפניית משאבים ציבוריים לצרכים סקטוריאליים; לא רק בניסיון למוטט את התקשורת החופשית. גם, אך לא רק.


בשבוע שעבר פונתה מביתה ברובע המוסלמי משפחת סוב לבן, לאחר מאבק משפטי ארוך. פינוי זה אושר על ידי מערכת המשפט הישראלית, על בסיס הבעלות היהודית על בית זה מלפני תש"ח. זכות הקניין. אלא שזכות זו שמורה ליהודים בלבד, בעוד על פי החוק במדינת ישראל מאות אלפי הערבים שחיו כאן לפני קום המדינה אבדו את בעלותם על נכסיהם. סגן ראש העיר העלה פוסט של שמחה על הוצאת תושבי העיר שלו מביתם בדין הרחוק מלהיות דין צדק ועוד הכריז שיש בכך התגשמות דבר ה'. סגן ראש עיריית סדום לא יכול היה לנסח זאת יותר טוב.

בשבוע שעבר פונתה מביתה ברובע המוסלמי משפחת סוב לבן, לאחר מאבק משפטי ארוך. פינוי זה אושר על ידי מערכת המשפט הישראלית, על בסיס הבעלות היהודית על בית זה מלפני תש"ח. זכות הקניין. אלא שזכות זו שמורה ליהודים בלבד, בעוד על פי החוק במדינת ישראל מאות אלפי הערבים שחיו כאן לפני קום המדינה אבדו את בעלותם על נכסיהם. סגן ראש העיר העלה פוסט של שמחה על הוצאת תושבי העיר שלו מביתם בדין הרחוק מלהיות דין צדק ועוד הכריז שיש בכך התגשמות דבר ה'. סגן ראש עיריית סדום לא יכול היה לנסח זאת יותר טוב.

וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.



 


ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל עוסק בחינוך, הוראה והכשרת מורים במכללה האקדמית אחוה, במרכז לטכנולוגיה חינוכית, ובמדרשת רוני. ממייסדי ועורכי ישר.


 

רוצה לקבל עדכונים על טורים חדשים ב'ישר'?

להצטרפות לעדכון יומי בקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו, לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת תפוצה לעדכון שבועי בדוא"ל - כאן.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

לא בוחרים להיוולד

אנחנו מביאים ילדים וילדות לעולם של צער ומהומה, לכדור שמתחמם, לסכסוך שאינו נגמר; אבל, כותב חזקי קופל, זהו גם העולם היחיד שיש בו הזדמנות לתקן.

Opmerkingen


bottom of page