top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל

מדרש ארבעת האזרחים


 


"שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה, יב-יד). ניסוח זה של עשרת הדברות בדברים שונה, כידוע, מהניסוח בספר שמות. לא זו בלבד שהוא ממוקד ביציאת מצרים ולא בבריאת העולם, הוא אינו מביט אחורה אלא פניו מופנות קדימה. הסיבה ("כי") מומרת בתכלית ("למען"). ואכן זיכרון יציאת מצרים בתורה לובש את שני הלבושים הללו: הכרה בנס והודאה לה' על העבר ותביעה התנהגותית מהאדם בהווה. תביעה קונקרטית זו לצדק, לשוויון ולחמלה, מופנית בעיקר אל החוליות ה(מו)חלשות בחברה.


זיכרון יציאת מצרים בתורה לובש את שני הלבושים הללו: הכרה בנס והודאה לה' על העבר ותביעה התנהגותית מהאדם בהווה.

תשומת לב מרובה מוקדשת בליל הסדר להיבט הראשון - סיפור יציאת מצרים והכרה ביד ה'. כמעין הקדמה לכך מובאת בהגדה יחידת "ארבעת הבנים", שאינה אלא מדרש, המשיב, כידוע, על שאלה פרשנית פשוטה: מדוע חזרה התורה ארבע פעמים על מצוות "והגדת לבנך", כל פעם בניסוח אחר של התשובה ושל הציווי? ובנוסף לכך, מדוע באחת הפעמים מופיע הציווי ללא שאלה מקדימה של הבן. במהלך חז"לי אופייני, מדרש זה קורא את הפסוקים כמכוונים אל דמויות ארכיטיפיות שונות.

אולם, אף על פי שהמדרש נותר צמוד ללשון השאלות מהפסוקים בשמות ובדברים, בתשובות הניתנות הוא סוטה מלשון הכתובים, מערב ביניהם ואף מוסיף תשובה משנאית, "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". בניגוד לתשובות האחרות המופנות כלפי הזיכרון ההיסטורי, תשובה זו ממוקדת בדרישה הנורמטיבית בהווה. משכך, פתחו לנו חז"ל פתח לספק תשובות חלופיות לשאלות הבנים.

שכן, בצד יופיו הספרותי ורווחיו החינוכיים, מדרש זה מציב אתגרים רעיוניים וחינוכיים ודרישתו הנורמטיבית מתמקדת במעשה הפולחני ובסימון גבולות מדירים, כפי שכתב דוד בורבק בטורו בישר.

לאור זאת, אני מבקש להציע מדרש חדש לליל הסדר תשפ"ג, כתוספת או כ"איכא דאמרי" למדרש שבהגדה. כבמדרש שבהגדה, מדרש זה מבקש להשיב על שאלה פרשנית בכלים דומים, מתוך מבט על פסוקים אחרים בתורה ועל ימינו אנו.

חג שמח וימים טובים לכולנו.


* * *


כנגד ארבעה אזרחים דברה תורה, אחת פעילה, אחד אדיש, אחד עומד מן הצד ואחת שאינה יודעת לשאול.

פעילה מה היא אומרת? "מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם?" (דברים ו, כ)

ואף אתה אמור לה כהלכות הפסח, "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" (שמות יב, מט).

אדיש מה הוא אומר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" (שמות יב, כו)

ואמרת אליו, "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה, יב-יד).

עומד מן הצד מה הוא אומר? "מַה זֹּאת?" (שמות יג, יד)

ואמרת אליו, "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא יט, לו).

ושאינה יודעת לשאול את פתחי לו ואמרי, "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כב, ב).


עומד מן הצד מה הוא אומר? "מַה זֹּאת?" (שמות יג, יד); ואמרת אליו, "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא יט, לו).

 


ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל עוסק בחינוך, הוראה והכשרת מורים במכללה האקדמית אחוה, במרכז לטכנולוגיה חינוכית, ובמדרשת רוני. ממייסדי ועורכי ישר.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

לא בוחרים להיוולד

אנחנו מביאים ילדים וילדות לעולם של צער ומהומה, לכדור שמתחמם, לסכסוך שאינו נגמר; אבל, כותב חזקי קופל, זהו גם העולם היחיד שיש בו הזדמנות לתקן.

Comments


bottom of page