top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר אשר אלבו

מהאינטלקטואלי לאקטואלי: על אתגר הוראת מקצועות היהדות כיום


 

[הדברים שלהלן נאמרו כדברי סיום בכנס סטודנטים להוראת מקצועות היהדות, מכללת סמינר הקיבוצים, 22 במרץ 2023.]



'מהאינטלקטואלי לאקטואלי': זו היתה כותרת הכנס שבו נאמרו הדברים שלהלן. היא ממחישה את שני מוקדי הפעולה של כל מי שעוסק או עוסקת במקצועות היהדות. הצד האינטלקטואלי מבטא את הצורך בלימוד מעמיק ומתמשך של מקורות מתרבות ישראל. הצד האקטואלי מבטא את הצורך בלימוד המוביל לעשייה חינוכית וחברתית. שני המוקדים מזינים זה את זה. המוקד האינטלקטואלי הופך את העשייה החינוכית למנומקת ורצינית. הצד האקטואלי מכניס מימד של דריכות ללימוד האקדמי והופך אותו לרלוונטי ובעל תחושת דחיפות קיומית.

נדרשת העמקה אינטלקטואלית כדי להצמיח מורים שהם בני בית בתרבות שלהם, מורים שמסוגלים להכיר אלטרנטיבות פרשניות שונות ולבחור ביניהן באופן חופשי. אבל אסור לנו לכוון אל לימוד מנותק, המרוחק מן החיים עצמם על כל עוצמתם המסוכנת. הלימוד חייב לחזור פעם אחר פעם אל בעיות השעה, ולא להישאר במקום סטרילי ונוח.

אני רוצה להדגיש לאיזה סוג של לימוד אני מכוון. נדרשת העמקה אינטלקטואלית כדי להצמיח מורים שהם בני בית בתרבות שלהם, מורים שמסוגלים להכיר אלטרנטיבות פרשניות שונות ולבחור ביניהן באופן חופשי. אבל אסור לנו לכוון אל לימוד מנותק, המרוחק מן החיים עצמם על כל עוצמתם המסוכנת. הלימוד חייב לחזור פעם אחר פעם אל בעיות השעה, ולא להישאר במקום סטרילי ונוח. זה לא לימוד שהוא קישוט, שעובר בין ערוגות הפסוקים והמדרשים, קוטף את היפים ומתעלם מהשאר. עליו לקחת בחשבון את כל הגינה, לרבות מקורות שעשויים להיות מביכים, מחוספסים, דוקרים ואפילו מסוכנים. יתרה מזאת, כדי שנשכיל לבחור בין אופציות פרשניות שונות אנו חייבים להיישיר מבט ולהזהיר מפני האופציות המסוכנות. הן קיימות שם וגם הן חלק מהמורשת שלנו. מקורות כאלה הם לא פחות אותנטיים ממקורות אחרים, יפים ונוחים יותר. זה מה שהופך אותם למסוכנים.

על סמך ההיכרות שלי עם מקורות התרבות היהודית אני יכול להעיד שניתן למצוא סימוכין כמעט לכל דבר בתוך המקורות. יותר משהדבר מצביע על אופייה של התרבות היהודית הדבר מצביע על אופיו של מי שבחר בפרשנות כזו מתוך האפשרויות השונות. כל אחת מהן אפשרית, כל אחת מהן קיימת כאופציה שניתן לבחור בה, השאלה היא למה לבחור דווקא את זה. ניתן להדגיש פסוקים ומדרשים המציגים פנים מלאות יופי, חמלה ואנושיות. ואפשר לעומת זאת לבחור בפנים אכזריות, אלימות ואף גזעניות. חובתנו להתריע על כך. יש אפשרות לפרשנות יהודית רצחנית. ניתן לחפש וגם למצוא סימוכין לבצע פוגרום. הדבר הנורא בכך הוא לא שמדובר במעשה לא יהודי אלא שמדובר במעשה יהודי רצחני. אנחנו צריכים להכיר את המורשת שלנו כדי לדעת באיזו דרך לא כדאי לצעוד ולאיזו סמטה אפלה אסור להיכנס. לא כי היא לא יהודית אלא כי היא רצחנית ומסוכנת. אני קורא לסמטה הזאת סמטת חווארה.

גם דמותו של האל המשתקפת מן הפסוקים תלוייה בפרשנות שלנו ובבחירה שלנו. ניתן לבחור באל הנוקם והזועם המציץ אלינו מחלק מפסוקי המקרא, או באל החומל הדורש מאתנו לגלות חסד ורגישות הנשקף אלינו מחלק מהמדרשים כגון האל הנוזף במלאכים השרים בזמן שהמצרים טובעים בים סוף "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?". אתם תחליטו איזה אל אתם רוצים שישתקף אליכם.


אל לנו להסתפק בלימוד שהוא קישוט, שעובר בין ערוגות הפסוקים והמדרשים, קוטף את היפים ומתעלם מהשאר. עלינו לקחת בחשבון את כל הגינה, לרבות מקורות שעשויים להיות מביכים, מחוספסים, דוקרים ואפילו מסוכנים. יתרה מזאת, כדי שנשכיל לבחור בין אופציות פרשניות שונות אנו חייבים להיישיר מבט ולהזהיר מפני האופציות המסוכנות. הן קיימות שם וגם הן חלק מהמורשת שלנו. מקורות כאלה הם לא פחות אותנטיים ממקורות אחרים, יפים ונוחים יותר. זה מה שהופך אותם למסוכנים.

אבל הלימוד שאנחנו מכוונים אליו לא צריך רק להסתפק בבחירה בין אופציות פרשניות קיימות. לימוד כזה הוא פסיבי מדי. הלימוד צריך גם לייצר אופציות חדשות, צורות תרבותיות חדשות, לעיתים תוך השראה מן הקיים, ממה שהיה בעבר ונשכח מאחור ולעיתים תוך התנגדות לקיים. לעיתים צריך לברוא גם יש מאין. כאשר כל האופציות הקיימות חונקות ואינן מספקות וכושלות צריך לפעמים לפרוץ חלון בתוך חומה. כך עשתה הספרות העברית החדשה וכך עשתה התרבות הקיבוצית במיטבה. ואולי הגיעה השעה ליצירה יהודית תרבותית חדשה?

כל רגש שמתעורר במגע עם המורשת היהודית המגוונת והעצומה שלנו הוא רלווונטי והוא פוטנציאל ליצירה חדשה. ניתן לחוש הזדהות, התלהבות, התפעמות או הערכה. ניתן לחוש מבוכה, כעס, פחד ואפילו ריחוק. כל התחושות רלוונטיות עבורנו ועבור תלמידנו, ובלבד שלא תשאר אדישות. כי אדישות פירושה הפקרת התרבות והפקרת הזירה; וזה כבר מסוכן ממש.



 


ד"ר אשר אלבו הוא ראש מסלול ההכשרה להוראה בתכנית "אופקים" באוניברסיטת תל אביב.



 

רוצה לקבל עדכונים על טורים חדשים ב'ישר'?

להצטרפות לעדכון יומי בקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו, לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת תפוצה לעדכון שבועי בדוא"ל - כאן.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

חידוש 'הברית' ובקשת שפה

מתוך התמקדות בסדקים שנוצרו בנו בשבת השחורה, מנסה פרופ' אבינועם רוזנק להציע מושגי יסוד לשיח משותף, שיש בו שיתוף גורל וייעוד.

bottom of page