top of page
  • תמונת הסופר/תלימור יעקב-ספראי ויואל קרצ'מר-רזיאל

"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" - מערכי שיעור ליום ירושלים


 


"אמר רבי יוחנן: אמר הקב"ה, 'לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה'" (בבלי תענית ה ע"א). כמדי שנה, הימים שלקראת יום ירושלים מציפים את המתח שבין ירושלים של מעלה - האידאל וחלום הדורות - ובין ירושלים של מטה - המציאות היומיומית בעיר. בחינוך הממלכתי דתי מקבל יום ירושלים מקום מרכזי, בו חוברות תפילות ותקוות אל סמלי שליטה ואדנות. בתוך כך נוצרת תמונה של ירושלים של מטה, המעצימה היבטים מסוימים של המציאות ודוחקת היבטים אחרים שלה מחוץ לתודעה. ירושלים מוצגת כעיר יהודית מאוחדת ותושביה הפלסטינים נותרים שקופים או נתפסים כאיום ומטרד. מעטים, בציבור הדתי ומחוצה לו, מודעים למעמדם הייחודי של תושבי מזרח ירושלים בתוך מדינת ישראל ולאתגרים הניצבים בפניהם.


בחינוך הממלכתי דתי מקבל יום ירושלים מקום מרכזי, בו חוברות תפילות ותקוות אל סמלי שליטה ואדנות. בתוך כך נוצרת תמונה של ירושלים של מטה, המעצימה היבטים מסוימים של המציאות ודוחקת היבטים אחרים שלה מחוץ לתודעה. ירושלים מוצגת כעיר יהודית מאוחדת ותושביה הפלסטינים נותרים שקופים או נתפסים כאיום ומטרד. מעטים, בציבור הדתי ומחוצה לו, מודעים למעמדם הייחודי של תושבי מזרח ירושלים בתוך מדינת ישראל ולאתגרים הניצבים בפניהם.

אף ירושלים של מעלה מתעצבת בשיח הדתי בגוון מסוים. המקדש הולך ותופס מקום מרכזי בשיח על העיר וקדושת ירושלים מוצגת כמהות רוחנית, המושתתת בעיקר על המצוות שבין אדם למקום ועל הריבונות המדינית. הקשר ההדוק שיצרו נביאי ישראל בין ירושלים ובין צדק ומשפט נדחק לשולי השיח.

לשיא המתח מגיעה ירושלים במצעד הדגלים. רבים בציבור הדתי רואים במצעד זה ביטוי דתי-לאומי תמים של חיבורם לירושלים ושל שמחתם על איחודה. אולם מצעד זה פועל בתוך הקשר. הבחירה המודעת לעבור דרך שער שכם והרובע המוסלמי מקרינה על המסר המועבר לתושבי השכונה ולעולם כולו. אל זאת מצטרפים מעשים חוזרים ונשנים של אלימות מילולית ופיזית כלפי תושבי המקום.


* * *


ככלי להתמודדות עם המתחים הלללו, כתבנו סדרה של מערכי שיעור המיועדים לחינוך הדתי, בחטיבה העליונה ובמסגרות על-תיכוניות.


רבים בציבור הדתי רואים במצעד הדגלים ביטוי דתי-לאומי תמים של חיבורם לירושלים ושל שמחתם על איחודה. אולם מצעד זה פועל בתוך הקשר. הבחירה המודעת לעבור דרך שער שכם והרובע המוסלמי מקרינה על המסר המועבר לתושבי השכונה ולעולם כולו. אל זאת מצטרפים מעשים חוזרים ונשנים של אלימות מילולית ופיזית כלפי תושבי המקום. ככלי להתמודדות עם המתחים הלללו, כתבנו סדרה של מערכי שיעור המיועדים לחינוך הדתי, בחטיבה העליונה ובמסגרות על-תיכוניות.

המערך הראשון ("יהי שלום בחילך") מבקש להעשיר את תפיסת העולם של קדושת ירושלים ולהדגיש את ההיבטים הסוציאליים והאוניברסליים של קדושה זו.

המערך השני ("ירושלים - עיר שחוברה לה יחדיו?") מכיר לתלמידים את המציאות הפוליטית והיומיומית במזרח ירושלים.

המערך השלישי ("ודגלו עלי אהבה") עוסק במצעד הדגלים ונותן כלים ללומדים להעמיק בהבנת האירוע.



המערכים אינם מכוונים לפתרון מסוים של שאלת ירושלים ואף אינם מבקשים ליצור השקפה אחת מגובשת לגבי העיר.

מטרתם צנועה יותר - העמקת ההיכרות עם ירושלים של מטה, הרחבת המבט על ירושלים של מעלה ועידוד חשיבה על מקומם שלנו כא.נשי חינוך ושל תלמידינו בחיבור שבין השתיים.


אנו מקווים שתמצאו במערכים הזדמנות ליצירת שיח.

נשמח לקבל משוב במידה ובחרתם לעשות בהם שימוש.

בהצלחה.



 


לימור יעקב ספראי מנהלת את אגף החינוך במועצה האזורית הגליל התחתון. פעילה חברתית בתחומי התרבות, החינוך והכלכלה. חברת קיבוץ מעלה גלבוע וממייסדות 'השמאל האמוני'.


ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל עוסק בחינוך, הוראה והכשרת מורים במכללה האקדמית אחוה, במרכז לטכנולוגיה חינוכית, ובמדרשת רוני. ממייסדי ועורכי ישר.


 


רוצה לקבל עדכונים על טורים חדשים ב'ישר'?

להצטרפות לעדכון יומי בקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו, לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת תפוצה לעדכון שבועי בדוא"ל - כאן.




פוסטים אחרונים

הצג הכול

חידוש 'הברית' ובקשת שפה

מתוך התמקדות בסדקים שנוצרו בנו בשבת השחורה, מנסה פרופ' אבינועם רוזנק להציע מושגי יסוד לשיח משותף, שיש בו שיתוף גורל וייעוד.

bottom of page