תפילה חדשה לשלום ישראל
- פרופ' צבי נוביק
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 4 דקות
בכל שבת, בבתי כנסת ציוניים בישראל, באמריקה ובעולם כולו, מתפללים לשלומה ולשגשוגה של מדינת ישראל ולשלומם ובריאותם של חייליה. לאחר ה-7 באוקטובר 2023 התפילות הללו נאמרו בלהט רב יותר, ואליהן נוספו תפילות אחרות, במיוחד עבור החטופים. עוד בטרם שבו החטופים, היה לדעתי צורך בתפילה נוספת; צורך זה ממשיך להיות מורגש גם כעת.
"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" (בראשית לב, ח). כך נאמר על יעקב אבינו בשעה שנערך לבואו של עשו וארבע מאות איש עמו. מדוע גם "וַיִּירָא" וגם "וַיֵּצֶר"? רש"י מסביר: "וַיִּירָא שמא ייהרג; וַיֵּצֶר לוֹ אם יהרוג הוא את אחרים". המלך דוד ערך מלחמות רבות, והמקרא מעולם לא רמז כי לא היתה להן עילה. אף על פי כן, אלוהים אסר עליו לבנות את בית המקדש, את בית ה': "דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ. לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" (דברי הימים א' כב, ח). בניית המקדש נאלצה להמתין לשלמה בנו, שמלך בשלום. עוד קודם לכן, בצעירותו, שיבח דוד את אביגיל אשת נבל על שמנעה ממנו בתבונתה "מִבֹּא בְדָמִים וְהוֹשֵׁעַ יָדִי לִי" (שמואל א' כה, לג) בפוגשו את נבל; לוּ הרגו היה זה "לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב" (שם, לא), הגם שלכאורה הייתה לו הצדקה מספקת לעשות זאת. כאשר אברהם שב ממלחמתו בארבעת המלכים, הבטיח לו אלוהים: "אַל תִּירָא אַבְרָם" (בראשית טו, א). ממה ירא? בין השאר, לפי רש"י, הוא חשש שמא ייענש על הנפשות שהרג.
המסורת היהודית שונאת את המוות, גם כשהיא עומדת על כך שהרשע חייב למות; והיא שונאת את המלחמה, גם כשהיא מכירה בכך שלעיתים היא הכרחית. ואם לא די בכך, אנו יודעים כי "מִשֶּׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדיק לְרָשָׁע" (רש"י לשמות יב, כב); שקשה, בערפל הקרב ובלהט המערכה, לערוך אבחנות כאלה; שכלי הנשק שלנו גורמים לעיתים נזק - בטעות, מתוך רשלנות, או חלילה בתשוקה - ללא הבדלה ראויה.
המסורת היהודית שונאת את המוות, גם כשהיא עומדת על כך שהרשע חייב למות; והיא שונאת את המלחמה, גם כשהיא מכירה בכך שלעיתים היא הכרחית.
מספר עצום של אנשים נהרג בידי מדינת ישראל במהלך תגובתה הצבאית למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אולי כשבעים אלף. רבים מהנפגעים היו מטרות לגיטימיות ואף ראויות, ועדיין יש מעין חילול הקודש בנטילת חייהם. אחוז ניכר מההרוגים היה חף מפשע לחלוטין, או לפחות לא היה כלשעצמו מטרה לגיטימית, ואנו ששפכנו את דמו נושאים באשמה. חמאס ראוי לגינוי, כמובן, על תוקפנותו הג'נוסיידית ועל השימוש הציני שלו במגינים אנושיים, אך אין בכך כדי להסיר ממדינת ישראל את האחריות כגורם ריבוני המקבל החלטות.
לגולדה מאיר מיוחסת האמירה הנודעת: "כשיהיה שלום, אולי נוכל בבוא הזמן לסלוח לערבים על שהרגו את בנינו, אבל יהיה לנו קשה יותר לסלוח להם על שאילצו אותנו להרוג את בניהם". אמירה זו מניחה כי הריגת בניהם, גם כשנעשתה מאונס, היא נוראה. היא נוראה במיוחד כשהמתים הם "נזק אגבי", ועוד יותר מכך כאשר מותם יכול היה להימנע באמצעות הקפדה יתרה או אימוץ טקטיקות ואסטרטגיות חלופיות, או כשהיה תוצאה ישירה של רשלנות. אנחנו רחוקים משלמות, בכוונותינו ובמעשינו בפועל, ואנו אחראים לתוצאות הנובעות מן הפגמים הנטועים בנו. ואין הדברים אמורים רק במוות – הנזק הגדול והמוחלט מכולם; הם תקפים גם ביחס לנזקים קשים אחרים שחוללו ידינו: טראומה, רעב, אובדן בית, ועוד.
יהודים המרגישים קשורים למדינת ישראל נדרשים להכיר בזיקתם למעשי האלימות שהיא נוקטת. לא משפטית, כמובן, ואף לא מוסרית, אלא תיאולוגית. אמנם, ההכרה בכך עשויה לעורר חשש: מה בנוגע למורעלי-שנאה הקוראים ל"גלובליזציה של האינתיפדה", או למי שמסיתים לרצח ומכריזים כי "כל האמצעים כשרים" במאבק זה? ומה בנוגע למוסדות בינלאומיים ולכלי תקשורת עולמיים, שמתוך סטנדרטים כפולים, ומתוך אינסטינקט המניח תמיד את הגרוע מכל, חוטאים תדיר בדמוניזציה של ישראל? האם איננו מחזקים אותם כשאנו מדברים על אשמה? אינני חושב שלמילים שבהן נבחר יהיה הבדל מעשי עבורם. אך הנקודה המרכזית היא זו: אל לנו לאפשר לטרוריסטים ולאויבים לחטוף מאיתנו את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים. עלינו להתפלל על פי התנאים שלנו.
יהודים המרגישים קשורים למדינת ישראל נדרשים להכיר בזיקתם למעשי האלימות שהיא נוקטת. לא משפטית, כמובן, ואף לא מוסרית, אלא תיאולוגית. ההכרה בכך עשויה לעורר חשש, אך אל לנו לאפשר לטרוריסטים ולאויבים לחטוף מאיתנו את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים. עלינו להתפלל על פי התנאים שלנו.
אני מציע את התפילה הבאה, הכתובה במשקל של ארבע תיבות וללא חריזה, משקל אופייני לפיוט הקדום. יש אולי מי שיתפלל אותה בהסתייגות, בהשלימו עם חוסר יכולתה האנושית והבלתי-נמנעת של ישראל לממש את האידיאלים שלה במלואם; יש אולי מי שתתפלל אותה מתוך תסכול, בסוברה דווקא כי אינה נותנת ביטוי הולם לעוצמת הבחירות השגויות, לדעתה, שעשו כמה ממנהיגי ומאזרחי המדינה שהיא אוהבת. אלא שאנו מתפללים כקהילה, ועל כן עלינו למצוא שפה משותפת.
***
הִנֶּנּוּ אָבִינוּ עֲנִיֵּי מַעַשׂ
צַר לָנוּ מְאוֹד נִפְּלָה בְיָדֶךָ
נָתַתָּ גְּאֻלָּה לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
וּכְמַחֲנֵה פְּלֵטָה בָּאנוּ צִיּוֹן
מִמְּךָ כֹּחֵנוּ וְעָצְמַת חֵילֵנוּ
מְלַמֵּד יָדֵינוּ לַקְרָב אָתָּה
מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת עָשִׂינוּ
דָּם לָרֹב שָׁפַכְנוּ אַרְצָה
הֵמַתְנוּ יַחַד צַדִּיק עִם רָשָׁע
וְאֵיךְ נֹאמַר צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ
מָגֵן אַבְרָהָם הָאוֹמֵר אַל תִּירָא
בְּרָדְפוֹ לַיְלָה עַד דַּמָּשֶׂק
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעוֹ
מִבּוֹא בְּדָמִים עַל גְּבוּל יַרְדֵּן
הַחוֹנֵן אֶת דָּוִד פְּרִי בָטֶן
לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת בְּשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט
סְלַח וּמְחַל לִשְׁנִי חֲטָאֵינוּ
הַצִּילֵנוּ מִדָּמִים וְהֶרֶב כַּבְּסֵנוּ
תְּלַמְּדֵנוּ דַעַת לְהַכִּיר צַלְמֶךָ
לְהִשָּׁמֵר מְאֹד וְלִשְׁמֹר נָפֶשׁ
וְלֹא לָנֶצַח תֹּאכַל חָרֶב
וְעֵת מַזְמֵרוֹת יַגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ
***
התפילה ניתנת להורדה ולהדפסה כקובץ pdf מעוצב הכולל הפניות למקורות העומדים ביסודה, כאן.
הערת המערכת: מאמר זה הוא גרסה חדשה של רשימה שהתפרסמה ב-'Times of Israel' ב-11 ביוני 2025, וזמינה בקישור זה. התפילה עצמה פורסמה מלכתחילה בעברית בצד תרגום לאנגלית, והיא מופיעה כאן ללא כל שינוי; דברי ההקדמה תורגמו מאנגלית לעברית ועודכנו קלות לצורך הפרסום הנוכחי. כמו כן, בהזדמנות זו אנו מפרסמים מחדש תפילה נוספת לשלום המדינה, שחוברה לפני קרוב לשלוש שנים על ידי הרב דוד ביגמן, וראתה אור על ידינו לראשונה כאן.
פרופ' צבי נוביק מלמד ספרות חז"ל ופיוט באוניברסיטת נוטר דאם באינדיאנה. הוא מתפלל במניין ציוני בשיקגו.