על מחירו המוסרי, הדתי, הכלכלי והחברתי של מפעל ההתנחלויות - פרופ' מרדכי ברויאר במאמר נוקב וצלול משנת תשל"ח, שאין רלוונטי ממנו כעת.

אחיה של דינה הכירו בסבלה ותמכו בה. אבל ההמשך היה מעשי נקמה אכזריים. למרבה הצער, כותבת השופטת (בדימוס) נאוה בן-אור, נדמה שהלקח לא הופנם.

היחס אל האישום של ישראל בפשעי מלחמה, טוען ד"ר שרגא ביק, אינו יכול להתעלם מהקריאות של אנשי ציבור, רבנים ואזרחים לבצע פשעי מלחמה.

נאומי רהב , רטוריקה חלולה, כוחנות-לשמה - כל אלה מזינים תפיסה אוטופית מסוכנת, כותב יונתן לבינסון. תפיסה זו מונעת הכרה מפוכחת במציאות הממשית.

הקנאים האלימים, כותב אבי פרידמן בעקבות אביו, פרופ' מנחם פרידמן ז"ל, אינם פועלים בחלל ריק. אך תמיכת ההנהגה בהם מציבה שיא חדש לסכנה שלפנינו.

אירועי שדה תימן הם רגע היסטורי: האם נצליח לנער מעלינו את הברבריות? האם נצליח לחזור לתורה של עשות משפט ואהבת חסד? בינתיים, החורבן קרב.

האם ראוי שמשרת ציבור האוחז בכוח רב יתנהל כמי שרואה ואינו נראה? ד"ר נדב ש. ברמן בוחן את הפעלתה האנונימית של המכת"זית ומציע תובנות מפתיעות

המניעה האלימה של סיוע הומניטרי לתושבי עזה בידי פעילי ימין דתיים-לאומיים היא חילול השם, כותבת אסתר שפרבר. שתיקת ההנהגה הרבנית מחרישת אוזניים.

היהודי המאמין המקבל עליו עול תורה ומעוות איננו פטור מתהליך של בחירה ושל אחריות פרשנית על המסורת שלו, כתב יוסקה אחיטוב ז"ל

מחיית עמלק, כותבת הרבנית שלומית פלינט, מתחילה בכך שנבחר לא לנהוג בדרכי עמלק, אלא נשמור על צלם אלוהים שבנו.

ישראל דורשת מהעולם להכיר בכאבה ובעוול שנעשה לה. זו דרישה מוסרית מוצדקת, כותב ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, אלא שאנו חייבים להפנות אותה גם לעצמנו.

הדבקות בשלום, כותב מוטי קפלן, אינה רק בחירה דתית, מוסרית וערכית, אלא גם הכרעה אסטרטגית - כפי שהראה אברבנאל, שידע דבר או שניים על מלחמות.

עמידה על החרב, כותב ישראל יאיר בוימל, לא לנו היא. זו ברכת יצחק לעשו. אל לנו להפוך את המלחמה והחרב לתכלית.

מתוך התבוננות מפוכחת במשבר העכשווי של השמאל האמריקאי, מציע עוז בן-נון לראות בו דווקא הזדמנות להתחדשות ולתיקון.

האם יש נשק טהור? נטע שרם מציעה ניתוח חדש למושג 'טוהר הנשק', ולזיקתו למושג 'טוהר המין'.

אין ולא יהיה תחליף לפתרון שתי המדינות. אך כדי שבעוד דור תוכל לקום מדינה פלסטינית משגשגת וידידותית, עלינו להציב חזון תואם ולפעול להגשמתו.

ספר בראשית מציג שני דגמים של יחסים עם הנוכרי אשר בארץ, כותב פרופ' שלמה וגנר. ההבדל ביניהם עשוי להיות משמעותי לימינו

Is it possible to speak of peace and love in a religious language when so many use it to justify killing and violence?

חז"ל מלמדים אותנו כי כל שפיכת דם מחייבת כפרה. הערות על פרשת הריגת שלושה חטופים בידי חיילינו.

מחובתה של המדינה למנוע טבח המוני באזרחיה. כשלונה בכך אינו רק צבאי, אלא גם מוסרי.