השיח הפוליטי הישראלי עוסק רבות ב"ניצחון המוחלט". נדב ש. ברמן מערער על המוחלטות בעזרת מבט לשוני ופילוסופי ב"מוחלט"

אל מול עמדת הרצי"ה קוק ואחרים ששללו כל נסיגה משטחי הארץ בטיעונים הלכתיים, מדגים יוסף כהן, הרב סולובייצ'יק הציג מיד לאחר מלחמת ששת הימים גישה ששללה את תפקידם של רבנים להכריע בשאלות כאלה.

לציבור הדתי אחריות לרצח רבין, שכן הוא לא עשה די הצורך כדי למנוע אותה. הוא שתק, ולא טיפל בעשבים השוטים, כותבת פסית שיח. אבל הפעם אנחנו לא שותקים.

מקורותינו רוויים בדימויי נקמה בגויים. ד"ר משה לביא מציע לעמוד מול הקב"ה, לקבול ביושר על כיעורם - ולבחור לנהוג אחרת.

במתח שבין הציווי לראות את נגע הצרעת ובין מתן האפשרות במצבים מסוימים שלא לראות את הנגע מזהה ד"ר אוריה כפיר את האחריות שמעבירה התורה לאדם להחליט מתי להביט נכוחה ומתי להסיט מבט. אל מול זוועות העת הזאת, האחריות עלינו שלא להסיט מבט.

יציאת מצרים, כותב ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, תובעת מאיתנו להתנער מהתרבות השלטונית של פרעה.

ד"ר טפת הכהן-ביק מתחקה בעקבות דליה רביקוביץ אחר שורשי תחושת הרדיפה של נתניהו, והשלכותיה על הדמוקרטיה ושפיכות הדם.

כאשר זריעת כאוס הופכת למטרה, גם המצוות נפגעות והופכות לכלי ניגוח. יונתן לבינסון קושר בין דוכני התפילין ליחס של רבים כלפי החטופים בעזה.

יישום מצוות זכוֹר על מלחמת עזה הוא לא רק אנכרוניסטי, אלא מבוסס על פרשנות בלתי הכרחית ומשובשת של הפסוקים. ד"ר אוריה כפיר בטור מיוחד לפורים.

מחיר הדמים הנורא תובע דין וחשבון, כותב ינאי ד. לוין, מורה ומחנך בתיכון הימלפרב. עסקת החטופים חושפת את ההגיון המעוות של האוחז בשלטון.

עלינו ללמוד מיעקב אבינו, טוען פרופ' זאב הרוי, ולהתכונן לא רק למלחמה אלא אף לתפילה ולשלום.

פדיון שבויים איננו רק סוגיה הלכתית. הוא אתוס הנשען על סיפור יציאת מצרים: ולא רק הוצאת הלאום מעבדות לחירות, כותב מוטי קפלן, אלא גם גאולת הפרט

נאום הרבנית מלכה פיוטרקובסקי בעצרת ניר עוז בכרמי גת, מוצ"ש פרשת ויגש תשפ"ה.

מדוע הפלג המשיחי בציונות הדתית שמח ועולץ מאז השבעה באוקטובר? מוטי קפלן טוען שהמקור לכך הוא בתפיסה חדשה ומעוותת של קידוש השם וחילולו.

אחיה של דינה הכירו בסבלה ותמכו בה. אבל ההמשך היה מעשי נקמה אכזריים. למרבה הצער, כותבת השופטת (בדימוס) נאוה בן-אור, נדמה שהלקח לא הופנם.

מה לעשות כאשר הפולחן משותף אך הערכים כה שונים? ד"ר הראל פרימק טוען שההנהגה הדתית המתונה צריכה לתרגם את הויכוח הערכי לשווה-ערך לפיצול פולחני.

בצד המלחמה בחמאס, כותב ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, מתקיימת מלחמת רעיונות בין ערכים הומניסטיים ובין ערכים לאומנים-משיחיים-דטרמיניסטים.

על פי המדרש, אברהם חשש שהרג לשווא - אפילו אדם אחד בלבד. בפחדו זה, כותב פרופ' זאב הרוי, הציב אברהם רף מוסרי גבוה לבניו ולכל משפחות האדמה.

היחס אל האישום של ישראל בפשעי מלחמה, טוען ד"ר שרגא ביק, אינו יכול להתעלם מהקריאות של אנשי ציבור, רבנים ואזרחים לבצע פשעי מלחמה.

על פרשנות, גזענות, ביקורת ושתיקה.