קדמונינו עמדו על כך שגם הליכה בדרך התורה עשויה להכשיל. אף הם הבינו שנדרשים כללי יסוד הקודמים לתורה עצמה, מראה פרופ' יאיר פורסטנברג; כללים המעוגנים בדמות האדם כצלם אלהים.

הכחשת המצב בעזה רווחת בחברה הישראלית על כל רבדיה. אלא שמצוות התשובה, כותב ד"ר יואל קרצ'מר-רזיאל, אינה מאפשרת לנו להכחיש עוד.

ד"ר אסף רוזן-צבי עוסק בתשובה בימים נוראים בתקופת המלחמה וטוען שעל הציבור הישראלי להכיר בעוולות הנעשות בעזה ולהתוודות עליהן כחלק מתהליך תיקון חברתי והפסקת פשעי המלחמה.

השופר של ראש השנה מנוגד לשופר של יהושע, טוען הרב חיים סיידלר-פלר, ומתוך ביקורת חריפה על המלחמה בעזה, קורא להוליד תקווה ולכונן מאמץ חדש לרדיפת שלום.

בעקדה אברהם שמע את הקול ההולך מסוף העולם ועד סופו וקול זה אפשר לו להפנים את דברי המלאך ולמצוא בשורה חדשה מתוך הסבך. כך כותבת מרב מזא"ה ומקווה שקול השופר יפתח את אוזנינו לשמוע את הקול הקורא: אל תשלח ידך אל הנער!

בספרטה תתגשמנה כל תקוותיהם של נתניהו ושל הציונות הדתית, טוען ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, ועלינו ליטול מחדש את המונופול על פירוש המציאות.

התקבעות על מימד לאחד לבחינת המציאות, טוען פרופ' אפרים (אפי) שהם-שטיינר, מביאה בכנפיה טעות תיאולוגית ועוול מוסרי. יש להמיר ראיה זו ברב-מימדיות קופצנית, מאירה ומטהרת.

תפילה לשלומו הפיזי, הנפשי והמוסרי של חייל, מפי אמא ואשת חינוך, לימור יעקב ספראי.

לנוכח זוועות המלחמה, כותבת אסתר שפרבר, יש ללמוד מהלכות תשובה של הרמב"ם כיצד להתוודות, להתבייש במעשים ולקבל על עצמנו לעולם לא לחזור עליהם.

בפני הציבור הליברלי במדינת ישראל ,טוען ד"ר הראל פרימק, עומדים שני דגמים של התמודדות עם משיחיות - זה של רבן יוחנן בן זכאי וזה של יוספוס. באיזה דגם נבחר? והאם יש דרך שלישית?

האם 700 ימים בשבי הם אור? האם נפילת מאות חיילים היא אור? האם קריאות לשטח את עזה הן אור? יש למחות כנגד האור המסנוור שרואה כעת הנהגת החינוך הממלכתי-דתי

הגרסה הנקמנית ומפקירת החטופים של היהדות היא תוצר של מערכת החינוך שלנו, כותבת ד"ר חוה שורץ. בידינו לתקן זאת.