נתניהו איננו שליח האל, מדינת ישראל איננה ראשית צמיחת גאולתנו, והמערכה מול איראן איננה נס ופלא. ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי קורא למאבק במטאפיזיקה הציונית-דתית.

אל מול עמדת הרצי"ה קוק ואחרים ששללו כל נסיגה משטחי הארץ בטיעונים הלכתיים, מדגים יוסף כהן, הרב סולובייצ'יק הציג מיד לאחר מלחמת ששת הימים גישה ששללה את תפקידם של רבנים להכריע בשאלות כאלה.

לציבור הדתי אחריות לרצח רבין, שכן הוא לא עשה די הצורך כדי למנוע אותה. הוא שתק, ולא טיפל בעשבים השוטים, כותבת פסית שיח. אבל הפעם אנחנו לא שותקים.

מצעד הדגלים פוגע בכבוד האדם ופוגם בקדושת ירושלים. במקום זאת יש לזרוע את "זרע השלום", כדברי הנביא זכריה.

יישום מצוות זכוֹר על מלחמת עזה הוא לא רק אנכרוניסטי, אלא מבוסס על פרשנות בלתי הכרחית ומשובשת של הפסוקים. ד"ר אוריה כפיר בטור מיוחד לפורים.

על מחירו המוסרי, הדתי, הכלכלי והחברתי של מפעל ההתנחלויות - פרופ' מרדכי ברויאר במאמר נוקב וצלול משנת תשל"ח, שאין רלוונטי ממנו כעת.

נאום הרבנית מלכה פיוטרקובסקי בעצרת ניר עוז בכרמי גת, מוצ"ש פרשת ויגש תשפ"ה.

מדוע הפלג המשיחי בציונות הדתית שמח ועולץ מאז השבעה באוקטובר? מוטי קפלן טוען שהמקור לכך הוא בתפיסה חדשה ומעוותת של קידוש השם וחילולו.

מה לעשות כאשר הפולחן משותף אך הערכים כה שונים? ד"ר הראל פרימק טוען שההנהגה הדתית המתונה צריכה לתרגם את הויכוח הערכי לשווה-ערך לפיצול פולחני.

היחס אל האישום של ישראל בפשעי מלחמה, טוען ד"ר שרגא ביק, אינו יכול להתעלם מהקריאות של אנשי ציבור, רבנים ואזרחים לבצע פשעי מלחמה.

על פרשנות, גזענות, ביקורת ושתיקה.

הרב מאיר נהוראי כתב דבר תורה בניחוח גזעני, ומגלה עוורון לפוליטיזציה של סוגיית החטופים. אסור לעבור על כך לסדר היום.

הוראה במוסד שבו הדעה השלטת שונה מדעתך היא חוויה מורכבת, בפרט עבור מורים ליברלים בחמ"ד, אבל יש בה גם צדדים טובים. חיים שוורץ בסיפור אישי.

מערכת החינוך הישראלית רוצה אתכם שקטים וצייתנים. את המחיר אנו רואים כעת. ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי קורא לתלמידי המערכת ולבוגריה למרוד.

חיים שאפשר היה להציל בהסכם הגיעו לקיצם באופן הנורא ביותר, כותבת ד"ר טפת הכהן-ביק. מה יהא על החטופים שעודם בחיים אם נמשיך לחכות?

מתנות חינם אפשר לקבל רק מהקב"ה, טוען ד"ר אוריה כפיר, ומבקר את "מתקפת אהבת החינם" של חברי הממשלה ומתומכיה.

חכמינו לא ניסו למצוא סימטריה בין הצדדים המתונים לקנאים, כותב אריאל שורץ. הם ידעו בדיוק מה הביא לחורבן: קנאות הבריונים ושתיקת הממסד הרבני.

If we allow ourselves to become evil in the course of this conflict, evil will triumph, regardless of the fate of our enemies.

ממשלת ישראל, קובע יוחנן בן יעקב, חייבת לקבל את ההצעות המונחות לפניה ולהחזיר את החטופים לחיק משפחותיהם.

הקנאים האלימים, כותב אבי פרידמן בעקבות אביו, פרופ' מנחם פרידמן ז"ל, אינם פועלים בחלל ריק. אך תמיכת ההנהגה בהם מציבה שיא חדש לסכנה שלפנינו.